The Damascus Document is the founding charter of a Jewish community that understood itself as living in exile — "in the land of Damascus." Two medieval copies were found in the Cairo Genizah in 1896; fragments from Qumran confirmed its antiquity. The text combines a theological history of Israel with detailed laws governing community life. This translation works directly from the Hebrew transcription of García Martínez and Tigchelaar.

Part One: The Admonition

God's Remnant and the Teacher of Righteousness

And now, hear — all who know righteousness — and understand the deeds of God. For he has a dispute with all flesh, and he will execute judgment upon all who despise him.

For when they acted treacherously and forsook him, he hid his face from Israel and from his sanctuary, and gave them to the sword.

But when he remembered the covenant of the forefathers, he left a remnant for Israel and did not give them over to destruction.

And in the time of wrath — three hundred and ninety years after he had given them into the hand of Nebuchadnezzar, king of Babylon — he visited them. And he caused to sprout from Israel and from Aaron a root of planting, to possess his land and to grow fat on the goodness of his soil.

And they understood their iniquity and knew that they were guilty men. And they were like the blind, and like those who grope for the way, for twenty years.

And God considered their deeds, for with a whole heart they sought him. And he raised up for them a Teacher of Righteousness, to guide them in the way of his heart.

And he made known to the last generations what he had done to the last generation — the congregation of traitors. They are the ones who turned aside from the way. This is the time about which it was written: "Like a stubborn heifer, so Israel was stubborn."

When the Man of Mockery arose — who dripped upon Israel waters of falsehood, and led them astray in a trackless wasteland, to bring low the everlasting heights, and to turn aside from the paths of righteousness, and to remove the boundary that the forefathers had marked in their inheritance — so that the curses of his covenant might cling to them, delivering them to the sword that avenges the vengeance of the covenant.

Because they sought smooth things, and chose illusions, and watched for breaches, and chose the fair neck. And they justified the wicked and condemned the righteous. And they transgressed the covenant and violated the law. And they banded together against the life of the righteous, and all who walked in perfection — their soul abhorred them. And they pursued them with the sword, and they stirred up strife among the people. And the anger of God was kindled against their congregation, to destroy all their multitude, and their deeds were uncleanness before him.

The Two Ways

And now, hear me — all who enter the covenant — and I will open your ears to the ways of the wicked.

God loves knowledge. Wisdom and counsel he has set before him. Prudence and knowledge serve him. Long-suffering is with him, and abundant forgiveness, to atone for those who turn from transgression.

But power and might and great fury — in flames of fire, by all the angels of destruction — against those who turned aside from the way and abhorred the law: without remnant or survivor for them.

For God did not choose them from before eternity. And before they were established, he knew their deeds. And he abhorred their generations on account of blood, and he hid his face from the land, from Israel, until their destruction.

And he knew the years of their standing, and the number and detail of their appointed times — for all the things of eternity, and the things that come to be — until what comes in their appointed times, for all the years of eternity.

And in all of them he raised up for himself those called by name, so that a remnant might remain for the land, and to fill the face of the world with their seed. And he made known to them through his anointed ones of his holy spirit, and through seers of truth. And he specified their names by name. But those whom he hated, he led astray.

The Fall of the Watchers

And now, children, hear me, and I will open your eyes to see and to understand the deeds of God — and to choose what he desires, and to reject what he hates — to walk perfectly in all his ways, and not to follow the thoughts of a guilty inclination and lustful eyes.

For many went astray through them, and mighty warriors stumbled through them, from of old until now.

In walking in the stubbornness of their hearts, the Watchers of heaven fell. They were caught — those who did not keep the commandments of God. And their sons, whose height was like the cedars and whose bodies were like the mountains — they fell. All flesh that was on the dry land perished, and they were as though they had never been — because they did their own will and did not keep the commandment of their Maker, until his anger was kindled against them.

Abraham and the Faithful Line

Through it the sons of Noah went astray, and their families — through it they were cut off.

Abraham did not walk in it, and he was accounted a friend — because he kept the commandments of God and did not choose the will of his own spirit. And he passed them on to Isaac and to Jacob. And they kept them, and were recorded as friends of God and holders of the covenant forever.

The sons of Jacob went astray through them, and they were punished for their transgressions. And their sons in Egypt walked in the stubbornness of their hearts, taking counsel against the commandments of God — each man doing what was right in his own eyes.

And they ate the blood. And their males were cut off in the wilderness.

And he spoke to them at Kadesh: "Go up and possess the land." But they chose their own spirit, and did not listen to the voice of their Maker, the commandments of their Teacher. And they murmured in their tents.

And the anger of God was kindled against their congregation. And their sons perished through it, and their kings were cut off through it, and their mighty men perished through it, and their land was desolated through it. Through it, those who entered the covenant of old were guilty, and they were delivered to the sword — because they forsook the covenant of God, and chose their own will, and followed after the stubbornness of their hearts, each man doing his own will.

The Well of Living Water

But with those who held fast to the commandments of God — those who remained of them — God established his covenant with Israel forever, revealing to them the hidden things in which all Israel had gone astray: his holy Sabbaths and his glorious festivals, his righteous testimonies and his ways of truth, and the desires of his will, which a man must do and live by them.

He opened it before them, and they dug a well of abundant waters. And those who despise them shall not live.

But they wallowed in the transgression of man and in the ways of uncleanness, and they said: "This is ours!" But God, in his wonderful mysteries, atoned for their iniquity and forgave their transgression. And he built for them a sure house in Israel, the like of which has never stood from of old until now. Those who hold fast to it are destined for eternal life, and all the glory of Adam is theirs.

As God established for them through Ezekiel the prophet, saying: "The priests and the Levites and the sons of Zadok, who kept the charge of my sanctuary when the children of Israel went astray from me — they shall bring me fat and blood."

The Sons of Zadok

The priests are the returnees of Israel, who went out from the land of Judah. And the Levites are those who joined with them. And the sons of Zadok are the chosen ones of Israel, those called by name, who arise at the end of days.

Behold — the specification of their names, according to their generations, and the time of their standing, and the number of their afflictions, and the years of their sojourning, and the specification of their deeds: the first holy ones, for whom God atoned, and they justified the righteous and condemned the wicked.

And all who come after them are to act according to the exact interpretation of the Torah, in which the first ones were instructed, until the completion of the time of these years. According to the covenant that God established for the first ones, to atone for their iniquities — so God will atone for them.

And at the completion of the time, according to the number of these years, there shall be no more joining to the house of Judah, but rather each man standing upon his watchtower. The wall is built; the boundary is far extended.

The Three Nets of Belial

And in all these years, Belial shall be let loose against Israel, as God spoke through Isaiah the prophet, the son of Amoz, saying: "Terror and pit and snare are upon you, O inhabitant of the land."

Its interpretation: the three nets of Belial, about which Levi the son of Jacob said — that he catches Israel by them, and he directs their faces toward three kinds of righteousness.

The first is fornication. The second is wealth. The third is defilement of the sanctuary.

Whoever escapes from one is caught by the other. And whoever is delivered from that is caught by the other.

The builders of the wall — who walked after "Zaw" (the Zaw is the preacher, about whom he said: "They shall surely preach") — they are caught in two ways: in fornication, by taking two wives in their lifetime. But the foundation of creation is: "Male and female he created them." And those who entered the ark — two by two they entered the ark.

And concerning the prince, it is written: "He shall not multiply wives for himself."

But David had not read the sealed book of the Torah, which was in the ark. For it was not opened in Israel from the day of the death of Eleazar and Joshua and the elders who served Ashtaroth, and it was hidden — and was not revealed — until Zadok arose.

And the deeds of David were reckoned, except for the blood of Uriah — and God left them to him.

And they also defile the sanctuary, because they do not separate according to the Torah, and they lie with her who sees the blood of her discharge. And each man takes the daughter of his brother and the daughter of his sister.

But Moses said: "You shall not approach the sister of your mother; she is the flesh of your mother." And the law of forbidden unions is written for males, but it applies equally to women. And if the daughter of a brother uncovers the nakedness of the brother of her father — she is his flesh.

And they also defiled their holy spirit, and with a tongue of blasphemy they opened their mouth against the statutes of God's covenant, saying: "They are not established!" And abomination they speak against them.

All of them are kindlers of fire and igniters of brands. Spider webs are their webs, and the eggs of vipers are their eggs. Whoever approaches them shall not be innocent. The more he does so, the more he is guilty — unless he is compelled.

For in former times, God examined their deeds, and his anger was kindled at their practices. "For they are a people of no understanding" — they are a nation void of counsel, because there is no understanding in them.

For in former times, Moses and Aaron arose through the Prince of Lights. And Belial raised up Jannes and his brother through his cunning, when Israel was saved the first time.

And in the time of the desolation of the land, the removers of the boundary arose and led Israel astray. And the land was desolated, because they spoke rebellion against the commandments of God through Moses, and also through his holy anointed ones. And they prophesied falsehood, to turn Israel away from following God.

The Well and the Star

But God remembered the covenant of the forefathers. And he raised up from Aaron men of understanding, and from Israel wise men. And he made them hear. And they dug the well:

"A well that princes dug, that the nobles of the people delved, with the staff."

The well is the Torah. And those who dug it are the returnees of Israel, who went out from the land of Judah and sojourned in the land of Damascus — all of whom God called princes, for they sought him, and their glory was not denied from the mouth of anyone.

And the staff is the Interpreter of the Torah, about whom Isaiah said: "He produces a tool for his work."

And the nobles of the people are those who came to dig the well with the staves that the staff ordained, to walk in them during the whole era of wickedness. And apart from them they shall not attain — until there arises the Teacher of Righteousness at the end of days.

The Obligations of the Covenant

And all who have been brought into the covenant — not to come into the sanctuary to kindle his altar in vain — they shall be the ones who shut the door, as God said: "Who among you will shut the doors, so that you will not kindle my altar in vain!" — unless they take care to act according to the exact interpretation of the Torah for the time of wickedness:

To separate from the sons of the pit.

To keep away from the unclean wealth of wickedness, gotten by vow or ban, and from the wealth of the sanctuary.

Not to rob the poor of his people, so that widows become their plunder and they murder orphans.

To separate the unclean from the clean, and to make known the difference between the holy and the profane.

To keep the Sabbath day according to its exact interpretation, and the festivals, and the day of fasting, according to what was found by those who entered the new covenant in the land of Damascus.

To raise up the holy things according to their exact specifications.

To love each man his brother as himself.

To strengthen the hand of the poor and the needy and the stranger.

To seek each man the welfare of his brother.

Not to act treacherously against his own flesh.

To abstain from fornication according to the rule.

To reprove each man his brother according to the commandment, and not to bear a grudge from day to day.

To separate from all uncleanness according to their rules.

Not to defile each man his holy spirit, as God separated for them.

All who walk in these things — in perfect holiness, according to all his instruction — the covenant of God is a sure promise to them, to give them life for a thousand generations.

The Camps and the Prophecy

And if they dwell in camps according to the rule of the land, and take wives and beget children, they shall walk according to the Torah, and according to the rule of instruction, as he said: "Between a man and his wife, and between a father and his son."

And all who reject — when God visits the earth to bring the recompense of the wicked upon them — when there comes the word that was written through Isaiah the prophet, the son of Amoz: "There shall come upon you and upon your people and upon the house of your father, days that have not come since the day when Ephraim departed from Judah."

When the two houses of Israel separated, Ephraim departed from Judah. And all who turned back were delivered to the sword. But those who held fast escaped to the land of the north.

As he said: "And I will exile the tabernacle of your king and the base of your images beyond the tents of Damascus."

The books of the Torah — they are the tabernacle of the king.

As he said: "And I will raise up the fallen booth of David." The king is the congregation. And the bases of the images are the books of the prophets whose words Israel despised.

And the star is the Interpreter of the Torah, who comes to Damascus. As it is written: "A star has stepped forth from Jacob, and a scepter has risen from Israel." The scepter is the prince of the whole congregation. And when he arises, he shall destroy all the sons of Seth.

These escaped at the time of the first visitation.

Warning to the Apostates

But the apostates were delivered to the sword. And so is the judgment of all who enter his covenant but do not hold fast to these things — to visit them for destruction by the hand of Belial. That is the day when God will visit.

The princes of Judah were those upon whom the wrath shall be poured out — for they hoped for healing, but a blemish clung to them. All of them are rebels, because they did not turn from the way of traitors. And they wallowed in the ways of fornication and wicked wealth, bearing grudges each man against his brother, and hating each man his neighbor.

And they concealed themselves each man from his own flesh. And they drew near to lewdness, and they used their strength for wealth and gain. And each man did what was right in his own eyes, and each man chose the stubbornness of his heart. And they did not separate from the people. And they acted with a high hand, walking in the way of the wicked, about whom God said:

"Their wine is the venom of serpents, and the cruel poison of asps."

The serpents are the kings of the peoples. And their wine is their ways. And the poison of asps is the chief of the kings of Greece, who comes to execute vengeance upon them.

But in all these things, the builders of the wall and the plasterers of whitewash did not understand — for one who walks in wind and weighs the storm and preaches lies had preached to them — against whose entire congregation the anger of God was kindled.

And as Moses said: "Not for your righteousness or for the uprightness of your heart are you going in to possess these nations, but because of his love for your fathers and because he keeps the oath."

And such is the judgment for the returnees of Israel: they turned from the way of the people, through the love of God for the first ones who testified after him. He loves those who come after them, for theirs is the covenant of the fathers.

But against those who hate — the builders of the wall — his anger is kindled. And like this judgment is for everyone who rejects the commandments of God and forsakes them and turns in the stubbornness of his heart.

This is the word that Jeremiah spoke to Baruch the son of Neriah, and Elisha to Gehazi his servant.

All the men who entered the new covenant in the land of Damascus —

Part Two: The Laws

Oaths and Entry into the Covenant

He shall swear — not by Aleph-Lamed nor by Aleph-Daleth — but only by the oath of the youths. And the Torah of Moses he shall not mention, for in it is the full specification of the Name.

And if he swears and transgresses, he profanes the Name. And if by the curses of the covenant he swears — if he transgresses, he is guilty. And he shall confess and make restitution, and shall not bear sin and die.

And whoever enters the covenant — for all Israel, as an eternal statute — his children who reach the age to pass among those who are enrolled: they shall impose upon them the oath of the covenant.

And such is the rule during all the time of wickedness: for everyone who turns from his corrupt way — on the day he speaks with the Overseer who is over the Many — they shall enroll him with the oath of the covenant that Moses made with Israel: the covenant to return to the Torah of Moses with all his heart and with all his soul.

What has been found to do in all the time [...] and no one shall make known to him the rules until he stands before the Overseer — that he may be tested by him when he examines him. And when he establishes him to return to the Torah of Moses with all his heart and with all his soul — they are free of him if he acts treacherously.

And everything that is revealed from the Torah to the majority of the camp — and if he errs in it — the Overseer shall instruct him. And he shall command him, and he shall study, for a complete year.

And a fool or a madman shall not enter. And anyone simple and confused, unable to see, and lame or deaf, and a minor child — none of these shall be brought into the midst of the congregation, for the angels of holiness [are among them].

Vows and the Torah of Moses

A covenant with you and with all Israel. Therefore a man shall establish upon himself to return to the Torah of Moses, for in it everything is specified.

And the specification of their times — for the blindness of Israel — behold, it is specified in the book of the divisions of the times, according to their jubilees and their weeks.

And on the day that a man establishes upon himself to return to the Torah of Moses, the Angel of Enmity shall depart from behind him — if he fulfills his words. Therefore Abraham was circumcised on the day of his knowledge.

And as for what he said: "What your lips utter, you shall keep and perform."

Every binding oath that a man makes upon himself to perform a matter of the Torah — even at the price of death — he shall not redeem himself from it.

And everything that a man makes upon himself to turn aside from the Torah — even at the price of death — he shall not fulfill it.

Concerning the oath of a wife: as he said, it is for her husband to annul her oath. No man shall annul an oath of which he has no knowledge. If it is to be fulfilled, she shall fulfill it. But if it is to transgress the covenant, he shall annul it and not fulfill it. And such is the rule for her father.

Concerning the law of freewill offerings: a man shall not vow to the altar anything taken by force. And also the priests shall not take from Israel. And a man shall not consecrate the food of his mouth to God, for that is what he said: "They hunt each other with a devoted thing." And a man shall not consecrate [...] and if from the field of his possession [...] to the judges, to judge righteously [...].

Witnesses, Reproof, and Testimony

Any person who devotes a person to destruction according to the laws of the gentiles — he shall be put to death.

And as for what he said: "You shall not take vengeance nor bear a grudge against the sons of your people." Every man of those who enter the covenant who brings a charge against his neighbor without reproving him before witnesses, and brings it in his burning anger, or tells it to his elders to disgrace him — he is one who takes vengeance and bears a grudge.

It is written only: "He takes vengeance against his adversaries, and he bears a grudge against his enemies."

If he kept silence from day to day, and in his burning anger testified against him in a capital matter — it is because he did not fulfill the commandment of God, who said to him: "You shall surely reprove your neighbor and not bear sin on his account."

Concerning the oath: as for what he said, "You shall not take the law into your own hands" — any man who makes another swear in the open field, not before the judges or at their command, has taken the law into his own hands.

And anything that is lost and it is not known who stole it from the goods of the camp in which it was stolen — its owner shall pronounce the oath of adjuration. And the one who hears, if he knows and does not tell — he is guilty.

Every guilt offering that is to be repaid and has no owner — the one who repays shall confess to the priest. And it shall be his alone, apart from the ram of the guilt offering.

And likewise, every lost thing that is found and has no owner — it shall belong to the priests. For its finder does not know its rule. If no owner is found for it, they shall keep it.

Every matter in which a man acts treacherously against the Torah, and his neighbor sees it — if he is alone, and it is a capital matter — he shall make it known to the Overseer by reproving him. And the Overseer shall record it in his own hand, until he does it again before another, and that one reports again to the Overseer. If he repeats and is caught before one alone — his case is complete.

And if there are two, and they testify about the same matter — the man shall be separated from the purity, only if they are trustworthy. And on the day that the man sees it, he shall make it known to the Overseer.

And concerning property, they shall accept two trustworthy witnesses. And upon one alone — to separate the purity. And no witness shall be accepted to testify before the judges to put someone to death on his word, if he has not completed his days to pass among the enrolled.

No man shall be believed against his neighbor — one who fears God — who transgresses any commandment with a high hand, until he is purified to return.

The Judges

And this is the rule for the judges of the congregation: up to ten men, chosen from the congregation according to the time — four from the tribe of Levi and Aaron, and from Israel six — learned in the Book of Meditation and in the foundations of the covenant, from twenty-five years old to sixty years old.

And no one from sixty years old and above shall take his place to judge the congregation. For through the treachery of man his days have been shortened, and through the anger of God against the inhabitants of the earth, he decreed to remove their knowledge before they complete their days.

Purification by Water

Concerning purification by water: no man shall bathe in water that is dirty or insufficient to cover a man. A man shall not purify a vessel in it. And every pool in a rock in which there is not enough water — if an unclean person touches it, he defiles its water like the water of a vessel.

The Sabbath

Concerning the Sabbath, to keep it according to its rule:

No man shall do work on the sixth day from the time when the sun's disc is distant from the gate by its own fullness. For that is what he said: "Guard the Sabbath day to keep it holy."

And on the Sabbath day, no man shall speak a foolish or empty word. He shall not lend anything to his neighbor. He shall not dispute about property or gain. He shall not speak about matters of work or labor to be done on the morrow.

No man shall walk in the field to do his desired work on the Sabbath. He shall not walk outside his town more than a thousand cubits.

No man shall eat on the Sabbath day except what has been prepared. And from that which is lost in the field — he shall not eat or drink except in the camp.

If on the way, and he goes down to bathe — he may drink where he stands, but he shall not draw into any vessel.

He shall not send a foreigner's son to do his business on the Sabbath day.

No man shall put on garments that are dirty or that were put in storage, unless they were washed in water or rubbed with frankincense.

No man shall mingle voluntarily on the Sabbath.

No man on the Sabbath shall walk after the animal to graze it outside his town more than two thousand cubits.

He shall not raise his hand to strike it with his fist. If it is stubborn, he shall not take it out of his house.

No man shall carry anything from the house to the outside, or from the outside to the house. And if he is in a booth, he shall not carry out from it, nor bring anything into it.

He shall not open a sealed vessel on the Sabbath.

No man shall carry upon himself spices to go out or to come in on the Sabbath.

He shall not lift in his dwelling a stone or dirt.

The guardian shall not carry the nursing child to go out or to come in on the Sabbath.

No man shall press his servant or his maidservant or his hired worker on the Sabbath.

No man shall deliver an animal on the Sabbath day. And if it falls into a cistern or a pit, he shall not raise it up on the Sabbath.

No man shall rest in a place near the gentiles on the Sabbath.

No man shall profane the Sabbath for property or gain on the Sabbath.

And any living person who falls into a place of water or into a pool — no man shall pull him up with a ladder or rope or utensil.

No man shall offer anything upon the altar on the Sabbath except the burnt offering of the Sabbath. For thus it is written: "Apart from your Sabbaths."

No man shall send to the altar a burnt offering or a grain offering or frankincense or wood by the hand of anyone defiled by any of the defilements, to allow him to defile the altar. For it is written: "The sacrifice of the wicked is an abomination, but the prayer of the righteous is like an offering of delight."

And everyone who enters the house of worship — no unclean person shall enter it after washing. And when the trumpets of the assembly are blown, he may come early or late, but they shall not stop the whole service, for it is a house of holiness.

Purity of the City and the Camps

No man shall lie with a woman in the city of the sanctuary, to defile the city of the sanctuary with their impurity.

Every man who is ruled by the spirits of Belial and speaks rebellion — he shall be judged according to the law of the medium and the wizard.

And anyone who goes astray to profane the Sabbath and the festivals shall not be put to death; rather, the sons of men shall guard him. And if he recovers, they shall watch him for seven years, and after that he may come into the assembly.

He shall not stretch out his hand to shed the blood of any person among the gentiles for the sake of property or gain. And also, he shall not take from their wealth, so that they will not blaspheme — unless by the counsel of the assembly of Israel.

No man shall sell a clean animal or bird to the gentiles, so that they will not sacrifice them. And from his threshing floor and from his wine press he shall not sell to them with all his might. And his servant and his maidservant he shall not sell to them, for they entered with him into the covenant of Abraham.

No man shall defile his soul with any living creature or creeping thing, by eating them — from the larvae of bees to every living creature that creeps in water. And fish — they shall not be eaten unless they have been split open while alive and their blood poured out.

And all the locusts, according to their kinds, shall be put in fire or in water while they are still alive — for that is the rule of their creation.

And all the wood and the stones and the dust that are defiled by the impurity of man — by the defilement of oil on them, according to their uncleanness — whoever touches them shall be defiled.

And every implement — nail or peg in the wall — that is with the dead in the house: it shall be defiled with the same defilement as a working tool.

The rule of the settlement of the cities of Israel — according to these rules — to separate the unclean from the clean, and to make known the difference between the holy and the profane.

And these are the statutes for the Instructor, to walk in them with all the living, according to the rule of each time. And according to this rule the seed of Israel shall walk, and they shall not be cursed.

This is the rule of the settlement of the camps, for those who walk in these during the time of wickedness, until the arising of the Messiah of Aaron and Israel.

The Overseer

Up to ten men at the minimum, organized by thousands and hundreds and fifties and tens. And in a place of ten, a priest who is learned in the Book of Meditation shall not be lacking. By his authority they shall all be governed.

If he is not skilled in all these, but one of the Levites is skilled in them — then the lot shall go out, and all who enter the camp shall go out and come in by his authority.

And if there is a case for the law of leprosy in any man, the priest shall come and stand in the camp, and the Overseer shall instruct him in the exact interpretation of the Torah. And if he is simple-minded, the priest shall confine him, for theirs is the authority.

And this is the rule of the Overseer of the camp:

He shall instruct the Many in the deeds of God, and make them understand his mighty wonders, and recount before them the events of eternity in their details. And he shall have compassion on them as a father on his children, and shall restore all their straying, like a shepherd his flock. He shall loosen all the bonds of their chains, so that there be none oppressed or crushed in his congregation.

And everyone who joins his congregation — he shall examine him as to his deeds and his understanding and his strength and his might and his property. And they shall register him in his place, according to his lot in the allotment of light.

No one of the members of the camp shall have the authority to bring anyone into the congregation, except by the authority of the Overseer of the camp.

And no one of all who enter the covenant of God shall trade or deal with the sons of the pit, except hand to hand. And no man shall do any business of buying or selling unless he has informed the Overseer who is in the camp. And he shall act with counsel, and they shall not err.

And likewise for him who marries a woman — and also for one who divorces. And he shall instruct their children and their little ones in a spirit of humility and in loving-kindness. He shall not bear a grudge against them in anger [...] concerning their transgressions.

This is the rule of the settlement of the camps, for all the seed of Israel. And those who do not hold fast to these shall not succeed in dwelling in the land.

The Order of the Camps

And these are the rules for the Instructor, to walk in them at the appointed time when God visits the earth — when there comes the word [...] who have not come since the day when Ephraim departed from Judah.

And all who walk in these — the covenant of God is faithful to them, to deliver them from all the snares of the pit. For suddenly the foolish passed on and were punished.

And the rule of the settlement of all the camps: they shall all be enrolled by their names — the priests first, and the Levites second, and the children of Israel third, and the stranger fourth. And they shall be registered by their names, each man after his brother — the priests first, and the Levites second, and the children of Israel third, and the stranger fourth. And so they shall sit, and so they shall be asked about everything.

And the priest who is appointed at the head of the Many — from thirty years old to sixty years old — learned in the Book of Meditation and in all the rules of the Torah, to pronounce them rightly.

And the Overseer who is over all the camps — from thirty years old to fifty years old — master of every human counsel and of every tongue. By his authority, those who enter the congregation shall come, each man in his turn. And every matter that any person has to speak — to the Overseer he shall speak, concerning any dispute or judgment.

The Community Fund

And this is the rule of the Many, to provide for all their needs: the wages of two days each month at the minimum. And they shall place it in the hand of the Overseer and the judges.

From it they shall give on behalf of the wounded. And from it they shall support the poor and the needy, and the elder who is failing, and the man who is afflicted, and the woman who has been captured by a foreign nation, and the young woman who has no redeemer, and the youth who has no one to seek for him — all the work of the association. And the house of the association shall not be cut off from their hand.

And this is the specification of the settlement of the camps, and these are the foundations of the assembly — until the arising of the Messiah of Aaron and Israel, and he shall atone for their iniquity.

And the man who lies about property, knowingly — they shall separate him from the purity [...] and he shall be punished [...] six days. And he who speaks to his neighbor not according to the rule [...] he shall be punished [...] months [...]

Part Three: The Admonition Continued

Manuscript B (CD-B, Columns XIX–XX) preserves an alternate and expanded version of the final sections of the Admonition.

The Messiah of Aaron and Israel

Faithfulness to them — to give them life for thousands of generations. As it is written: "He who keeps the covenant and the lovingkindness for those who love him and keep his commandments, to a thousand generations."

And if they dwell in camps according to the rule of the land which was from of old, and take wives according to the custom of the Torah, and beget children, and walk according to the Torah and according to the rule of instruction, as he said: "Between a man and his wife, and between a father and his son."

And all who reject the commandments and the statutes — to bring the recompense of the wicked upon them, when God visits the earth — when there comes the word that was written by the hand of Zechariah the prophet:

"Awake, O sword, against my shepherd, and against the man who is my companion, says God. Strike the shepherd, and the flock shall be scattered. And I will turn my hand against the little ones."

And those who watch over him — they are the poor of the flock.

These shall escape at the time of the visitation. But the rest shall be delivered to the sword, when there comes the Messiah of Aaron and Israel.

As it was at the time of the first visitation, about which he spoke through Ezekiel: "To set a mark upon the foreheads of those who sigh and groan." And the rest were delivered to the sword that avenges the vengeance of the covenant.

And such is the judgment for all who enter his covenant but do not hold fast to these statutes — to visit them for destruction by the hand of Belial.

That is the day when God will visit. As he spoke: "The princes of Judah were like those who move the boundary. Upon them I will pour out wrath like water."

For they entered the covenant of repentance, but they did not turn from the way of traitors. And they wallowed in the ways of fornication and wicked wealth, bearing grudges each man against his brother, and hating each man his neighbor. And they concealed themselves each from his own flesh, and they drew near to lewdness, and they used their strength for wealth and gain. And each did what was right in his own eyes, and each chose the stubbornness of his heart, and they did not separate from the people and from their sin. And they acted with a high hand, walking in the ways of the wicked, about whom God said:

"Their wine is the venom of serpents, and the cruel poison of asps."

The serpents are the kings of the peoples. And their wine is their ways. And the poison of asps is the chief of the kings of Greece, who comes upon them to execute vengeance.

But in all these things, the builders of the wall and the plasterers of whitewash did not understand — for one who walks in wind and weighs the storms and preaches lies to man — against whose entire congregation the anger of God was kindled.

And as Moses said: "Not for your righteousness or for the uprightness of your heart are you going in to possess these nations, but because of his love for your fathers and because he keeps the oath."

Such is the judgment for the returnees of Israel: they turned from the way of the people, through the love of God for the first ones who testified concerning the people, following God. And he loves those who come after them, for theirs is the covenant of the fathers.

But he hates and abhors the builders of the wall. And his anger is kindled against them and against all who follow them. And such is the judgment for everyone who rejects the commandments of God and forsakes them and turns in the stubbornness of his heart.

So all the men who entered the new covenant in the land of Damascus — and turned back and betrayed and departed from the well of living waters — they shall not be reckoned in the council of the people, and in its register they shall not be written, from the day of the gathering of the Teacher of the Community, until there arises the Messiah from Aaron and from Israel.

The Furnace and the Book of Remembrance

And such is the judgment for all who enter the congregation of men of perfect holiness, and then grow weary of performing the commandments of the upright. He is the man who is melted in the midst of the furnace. When his deeds appear, he shall be sent away from the congregation, like one whose lot has not fallen among the disciples of God.

According to his treachery, the men of knowledge shall reprove him — until the day he returns to stand in the station of the men of perfect holiness.

And when his deeds appear, according to the interpretation of the Torah in which the men of perfect holiness walk — no man shall associate with him in property or in work, for all the holy ones of the Most High have cursed him.

And such is the judgment for all who reject the first things and the last things — who set idols upon their heart and walk in the stubbornness of their heart. They have no share in the house of the Torah. Like the judgment of their companions who turned back with the men of mockery, they shall be judged — for they spoke error against the righteous statutes, and rejected the covenant and the pact that they established in the land of Damascus — that is, the new covenant.

And neither they nor their families shall have a share in the house of the Torah.

And from the day of the gathering of the Teacher of the Community, until the end of all the men of war who returned with the Man of the Lie — about forty years. And at that time, the anger of God shall be kindled against Israel, as he said: "There is no king, and no prince, and no judge, and no one who reproves with righteousness."

But those who repented of the transgression of Jacob kept the covenant of God. Then each one spoke to his neighbor, to justify each man his brother, to support their steps in the way of God.

And God listened to their words and heard. And a book of remembrance was written before him, for those who fear God and esteem his name — until salvation and righteousness are revealed to those who fear God.

"And you shall again distinguish between the righteous and the wicked, between one who serves God and one who does not serve him."

And he shows lovingkindness to thousands, to those who love him and keep his commandments, to a thousand generations.

[...] From the house of Peleg, who departed from the holy city and leaned upon God at the time of Israel's unfaithfulness, and they defiled the sanctuary — but they returned again to the way of the people in a few things. Each one shall be judged according to his spirit, in the counsel of [...]

Colophon

Text: Damascus Document (ברית דמשק, CD-A / CD-B)
Source: Cairo Genizah manuscripts (T-S 10 K 6 / T-S 16.311), confirmed by Qumran Cave 4 fragments (4Q266–273)
Language: Hebrew
Translation: New Tianmu Anglican Church, 2026
Translated from: Hebrew transcription of García Martínez, F. & Tigchelaar, E.J.C., The Dead Sea Scrolls Study Edition, Brill, 1997
Register: Gospel (plain, direct, warm)

This is a Good Works Translation. The English was translated directly from the Hebrew source text without consulting any existing English translation. The text is preserved in two Cairo Genizah copies (Manuscripts A and B) and in fragments from Qumran Cave 4.

🌲

Source Text

Hebrew transcription of the Damascus Document (CD-A / CD-B) from the Cairo Genizah and Qumran. Transcription follows García Martínez & Tigchelaar, Dead Sea Scrolls Study Edition (Brill, 1997).

ברית דמשק (CD-A / CD-B)

Hebrew transcription from the Dead Sea Scrolls. Transcription follows García Martínez & Tigchelaar (Dead Sea Scrolls Study Edition, Brill 1997). Scholarly apparatus: [...] marks lacunae; [] marks editorial reconstructions; vacat marks intentional blank spaces.

Column I

vacat אל כי ריב2 ועתה שמעו כל יודעי צדק ובינו במעשי
כי במועלם אשר עזבוהו3 לו עם כל בשר ומשפט יעשה בכל מנאציו
ויתנם לחרב ובזכרו ברית ראשנים4 הסתיר פניו מישראל וממקדשו
לישראל ולא נתנם לכלה ובקץ חרון שנים שלוש מאות5 השאיר שאירית
פקדם ויצמח מישראל7 ותשעים לתיתו אותם ביד נבוכדנאצר מלך בבל6
את ארצו ולדשן בטוב אדמתו ויבינו בעונם8 ומאהרן שורש מטעת לירוש
שנים10 }אנשים{ אשימים הם ויהיו כעורים וכימגששים דרך9 וידעו כי
ויקם להם מורה11 עשרים ויבן אל אל מעשיהם כי בלב שלם דרשוהו
צדק להדריכם בדרך לבו vacat לדורות אחרונים את אשר עשה12 ויודע
הם סרי דרך היא העת אשר היה כתוב עליה13 בדור אחרון בעדת בוגדים

כן סרר ישראל בעמוד איש הלצון אשר הטיף לישראל14 כפרה סורירה
מנתיבות16 מימי כזב ויתעם בתוהו לא דרך להשח גבהות עולם ולסור15
הדבק בהם את17 צדק ולסיע גבול אשר גבלו ראשנים בנחלתם למען
ברית בעבור אשר דרשו18 אלות בריתו להסגירם לחרב נקמת נקם
לפרצות ויבחרו בטוב הצואר ויצדיקו19 בחלקות ויבחרו במהתלות ויצפו
ויעבירו ברית ויפירו חוק ויגודו על נפש צדיק20 רשע וירשיעו צדיק
תמים תעבה נפשם וירדפום לחרב ויסיסו לריב עם ויחר21 ובכל הולכי
אף

Column II

אל בעדתם להשם את כל המונם ומעשיהם לנדה לפניו1
vacat רשעים3 ועתה שמעו אלי כל באי ברית ואגלה אזנכם בדרכי
vacat ערמה ודעת הם ישרתוהו4 אל אהב דעת חכמה ותושייה הציב לפניו
לכפר בעד שבי פשע וכוח וגבורה וחמה5 ארך אפים עמו ורוב סליחות
בי)ד( כל מלאכי חבל על סררי דרך ומתעבי חק לאין6 גדולה בלהבי אש
ופליטה למו כי לא בחר אל בהם מקדם עולם ובטרם נוסדו ידע7 שאירית
את מעשיהם ויתעב את דורות מדם ויסתר את פניו מן הארץ8
מי)שראל( עד תומם וידע את שני מעמד ומספר ופרוש קציהם לכל9
הוי עולמים ונהיית )ונהיות( עד מה יבוא בקציהם לכל שני עולם10
פני12 ובכולם הקים לו קריאי שם למען התיר פליטה לארץ ולמלא11
תבל מזרעםvacat אמת13 ויודיעם ביד משיחו )משיחי( רוח קדשו וחוזי
ובפרוש שמו שמותיהם ואת אשר שנא התעה vacat
vacat ועתה בנים
אל ולבחור את אשר15 שמעו לי ואגלה עיניכם לראות ולהבין במעשי
בכל דרכיו ולא לתור16 רצה ולמאוס כאשר )באשר( שנא להתהלך תמים
תעו בם וגבורי חיל נכשלו17 במחשבות יצר אשמה וע)י(ני זנות כי רבים
לבם נפלו עירי השמים בה18 בם מלפנים ועד הנה בלכתם בשרירות
ובניהם אשר כרום ארזים גבהם19 נאחזו אשר לא שמרו מצות אל

כל בשר אשר היה בחרבה כי גוע ויהיו כלא20 וכהרים גויותיהם כי נפלו
רצונם ולא שמרו את מצות עשיהם עד אשר חרה אפו21 היו בעשותם את
בם

Column III

vacat בה תעי )תעו( בני נח ומשפחותיהם בה הם נכרתים
ברצון רוחו3 אברהם לא הלך בה ויעל אוהב בשמרו מצות אל ולא בחר2
לאל ובעלי ברית לעולם4 וימסור לישחק וליעקב וישמרו ויכתבו אוהבים
vacat משגותם ובניהם במצרים הלכו5 בני יעקב תעו בם ויענשו לפני
מצות אל ולעשות איש הישר בעיניו6 בשרירות לבם להיעץ )להועץ( על
זכורם במדבר )וידבר( להם בקדש עלו ורשו את7 ויאכלו את הדם ויכרת
לקול עשיהם מצות יוריהם8 )הארץ ויבחרו את רצון( רוחם ולא שמעו
בעדתם ובניהם בו אבדו ומלכיהם בו9 וירגנו באהליהם ויחר אף אל
אבדו וארצם בו שממה בו הבו )חבו( באי הברית10 נכרתו וגיבוריהם בו
לחרב בעזבם את ברית אל ויבחרו ברצונם ויתורו11 הראשנים ויסגרו
לבם לעשות איש את רצונו 12 אחרי שרירותvacat ובמחזיקים במצות אל
להם14 אשר נותרו מהם הקים אל את בריתו לישראל עד עולם לגלות13
נסתרות אשר תעו בם כל ישראלvacat כבודו15 שבתות קדשו ומועדי
האדם וחיה בהם16 עידות צדקו ודרכי אמתו וחפצי רצונו אשר יעשה
vacat ומואסיהם לא יחיה והם17 פתח לפניהם ויחפרו באר למים רבים
ויאמרו כי לנו היא ואל ברזי פלאו18 התגוללו בפשע אנוש ובדרכי נדה
ויבן להם בית נאמן בישראל אשר לא19 כפר בעד עונם וישא לפשעם
הנה המחזיקים בו לחיי נצח וכל כבוד אדם20 עמד כמהו למלפנים ועד
הקים אל להם ביד יחזקאל הנביא לאמר הכהנים21 להם הוא כאשר
והלוים ובני

Column IV

צדוק אשר שמרו את משמרת מקדשי בתעות בני ישראל1
מעליהם )מעלי הם( יגישו לי חלב ודם2
vacat הכהנים הם שבי ישראל

היוצאים מארץ יהודה והנלוים )והלוים הם הנלוים( עמהם3
vacat ובני
ישראל קריאי השם העמדים באחרית הימים הנה פרוש4 צדוק הם בחירי
התגוררם6 שמותיהם לתולדותם וקץ מעמדם ומספר צרותיהם ושני5
ופירוש מעשיהםvacat אל בעדם7 הקודש )הם הרא(שונים אשר כפר
לעשות כפרוש התורה8 ויצדיקו צדיק וירשיעו רשע וכל הבאים אחריהם
הקץ השנים האלה כברית אשר9 אשר התוסרו בו הראשנים עד שלים
על עונותיהם כן יכפר אל בעדם ובשלום10 הקים אל לראשנים לכפר
האלה אין עוד להשתפח לבית יהודה כי אם לעמוד11 הקץ למספר השנים
מצודו נבנתה הגדר רחק החיק )החוק( ובכל השנים האלה12 איש על
בליעל משולח בישראל כאשר דבר אל ביד ישעיה הנביא בן13 יהיה
אמוץ לאמר פחד ופחת ופח עליך יושב הארץ 14
vacat שלושת15 פשרו
אשר הוא תפש בהם16 מצודות בליעל אשר אמר עליהם לוי בן יעקב
הצדק הראשונה היא הזנות17 בישראל ויתנם פניהם לשלושת מיני
טמא המקדש העולה מזה יתפש בזה18 השנית ההין )ההון( השלישית
בזה 19 והניצל מזה יתפשvacat בוני החיץ אשר הלכו אחרי צו הצו הוא
אשר אמר הטף יטיפון הם ניתפשים בשתים בזנות לקחת20 מטיף
שתי נשים בחייהם ויסוד הבריאה זכר ונקבה ברא אותם21

Column V

ובאי התבה שנים שנים באו אל התבה1
vacat ועל הנשיא
לא ירבה לו נשים ודויד לא קרא בספר התורה החתום אשר2 כתוב
ויהושע4 היה בארון כי לא }נפ.{ נפתח בישראל מיום מות אלעזר3
ויוש
ו
נגלה עד עמוד צדוק5 ע והזקנים אשר עבדו את העשתרת ויטמון
ויעזבם לו אל וגם מטמאים הם את6 ויעלו מעשי דויד מלבד דם אוריה
מבדיל כתורה ושוכבים עם הרואה את דם זובה7 המקדש אשר אין הם
איש את בת אחיה}ם{8 ולוקחים
ו
ואת בת אחותו vacat ומשה אמר אל
הוא10 אחות אמך לא תקרב שאר אמך היא ומשפט העריות לזכרים9
אביה והיא שאר11 כתוב וכהם הנשים ואם תגלה בת האח את ערות אחי
vacat גדופים פתחו פה על חוקי12 וגם את רוח קדשיהם טמאו ובלשון

הם מדברים בם כלם קדחי אש13 ברית אל לאמר לא נכונו ותועבה
עכביש קוריהם וביצי צפעונים ביציהם הקרוב14 ומבערי זיקות קורי
לא ינקה כהר ביתו )כהרבותו( יאשם כי אם נלחץ כי אם15 אליהם
אל את מעשיהם ויחר אפו בעלילותיהם כי לא עם בינות16 למילפנים פקד
משה18 הם גוי אבד עצות מאשר אין בהם בינה כי מלפנים עמד17 הוא
אחיהו במזמתו19 ואהרן ביד שר האורים ויקם בליעל את יחנה ואת
בהושע ישראל את הראשונה vacat
vacat ובקץ חרבן הארץ עמדו
ותישם הארץ כי דברו סרה על מצות21 מסיגי הגבול ויתעו את ישראל
אל ביד משה וגם

Column VI

במשיחו )במשיחי( הקודש וינבאו שקר להשיב את ישראל1
אל ויזכר אל ברית ראשנים2 מאחרvacat ויקם מאהרן נבונים ומישראל
נדיבי4 חכמים וישמיעם ויחפורו את הבאר באר חפרוה שרים כרוה3
העם במחוקק הבאר היא התורה וחופריהvacat שבי ישראל5 הם
אשר קרא אל את כולם שרים6 היוצאים מארץ יהודה ויגורו בארץ דמשק
פארתם בפי אחד 7 כי דרשוהו ולא הושבהvacat והמחוקק הוא דורש
אמר ישעיה מוציא כלי למעשיהו 8 התורה אשרvacat ונדיבי העם הם
להתהלך10 הבאים לכרות את הבאר במחוקקות אשר חקק המחוקק9
יורה הצדק באחרית11 במה בכל קץ הרשיע וזולתם לא ישיגו עד עמד
הימים vacat לבלתי בוא אל המקדש להאיר12 וכל אשר הובאו בברית
הדלת אשר אמר אל מי בכם יסגור דלתי13 מזבחו חנם ויהיו מסגירי
vacat חנם אם לא ישמרו לעשות כפרוש התורה לקץ14 ולא תאירו מזבחי
מבני השחת ולהנזר מהון הרשעה הטמא בנדר ובחרם15 הרשע ולהבדל
ואת17 ובהון המקדש ולגזול את עניי עמו להיות אלמנ]ו[ת שללם16
הקודש לחול18 יתומים ירצחו ולהבדיל בין הטמא לטהור ולהודיע בין
ואת יום התענית19 ולשמור את יום השבת כפרושה ואת המועדות
להרים את הקדשים20 כמצאת באי הברית החדשה בארץ דמשק
כמהו ולהחזיק ביד עני ואביון וגר21 כפירושיהם לאהוב איש את אחיהו
vacat ולדרוש איש את שלום

Column VII

אחיהו ולא ימעל איש בשאר בשרו להזיר מן הזונות1
מיום ליום ולהבדל3 כמשפט להוכיח איש את אחיהו כמצוה ולא לנטור2
איש את רוח קדשיו כאשר הבדיל אל4 מכל הטמאות כמשפטם ולא ישקץ
באלה בתמים קדש על פי כל יסורו ברית אל5 להם כל המתהלכים
לחיותם אלף דור 6 נאמנות להםvacat
( ואם מחנות ישבו כסדך )כסרך
נשים והולידו בנים והתהלכו על פי התורה 7 הארץ ולקחוvacat וכמשפט
לבנו וכל9 היסורים כסרך התורה כאשר אמר בין איש לאשתו ובין אב8
עליהם בבוא הדבר10 המואסים בפקד אל את הארץ להשיב גמול רשעים
אשר אמר יבוא עליך ועל11 אשר כתוב בדברי ישעיה בן אמוץ הנביא
)לא( באו מיום סור אפרים מעל יהודה12 עמך ועל בית אביך ימים אשר
שר אפרים מעל יהודה וכל הנסוגים ה13 בהפרד שני בתי ישראל
ו
סגרו
נמלטו לארץ צפון 14 לחרב והמחזיקיםvacat כאשר אמר והגליתי את
ואת כיון צלמיכם מאהלי דמשק 15 סכות מלככםvacat ספרי התורה הם
המלך כאשר אמר והקימותי את סוכת דוד הנפלת 16 סוכתvacat המלך
אשר18 הוא הקהל וכיניי הצלמים וכיון הצלמים הם ספרי הנביאים17
בזה ישראל את דבריהםvacat הבא דמשק19 והכוכב הוא דורש התורה
מישראל השבט הוא נשיא כל20 כאשר כתוב דרך כוכב מיעקב וקם שבט
את כל בני שת 21 העדה ובעמדו וקרקרvacat אלה מלטו בקץ הפקודה
הראשון

Column VIII

והנסוגים הסגירו לחרב וכן משפט כל באי בריתו אשר1
אשר יפקד אל3 לא יחזיקו באלה לפוקדם לכלה ביד בליעל הוא היום2
כי יחלו למרפא וידקמום4 היו שרי יהודה אשר תשפוך עליהם העברה
בוגדים ויתגוללו בדרכי5 )וידבק מום( כל מורדים מאשר לא סרו מדרך
איש לאחיו ושנוא איש את רעהו6 זונות ובהון רשעה ונקום וניטור
ויגשו לזמה ויתגברו להון ולבצע ויעשו איש7 ויתעלמו איש בשאר בשרו
ויבחרו איש בשרירות לבו ולא נזרו מעם ויפרעו ביד רמה8 הישר בעיניו

וראש10 ללכת בדרך רשעים אשר אמר אל עליהם חמת תנינים יינם9
פתנים אכזרvacat
התנינים הם מלכי העמיםvacat דרכיהם11 ויינם הוא
בהם נקמה ובכל אלה12 וראש הפתנים הוא ראש מלכי יון הבא לעשות
שוקל רוח ומטיף כזב הטיף13 לא הבינו בוני החוץ )החיץ( וטחי התפל כי
ואשר אמר משה לא בצדקתך ובישר14 להם אשר חרה אף אל בכל עדתו
את הגוים האלה כי מאהבתו את אבותך ומשמרו15 לבבך אתה בא לרשת
16 את השבועהvacat וכן המשפט לשבי ישראל סרו מדרך העם באהבת
הראשנים אשר היעירו )היעידו( אחריו אהב את הבאים17 אל את
ברית האבות 18 אחריהם כי להםvacat ובשונאי )ובשונאו( את בוני החוץ
)החיץ( חרה אפו vacat הזה לכל המואס במצות אל ויעזבם19 וכמשפט
20 ויפנו בשרירות לבםvacat הוא הדבר אשר אמר ירמיהו לברון בן
נרייה vacat
לגחזי נערו21 ואלישעvacat כל האנשים אשר באו בברית
החדשה בארץ דמשק

Column XV

]יש[בע וגם באלף ולמד וגם באלף ודלת כי אם שבועת1
באלות הברית2 הבניםvacat ואת תורה משה אל יזכור כי בה כל פרוש
3 השםvacat
ואם ישבע ועבר וחלל את השםvacat ואם באלות הברית
השפטים 4 [ישב]יעוvacat אם עבר אשם הוא והתודה והשיב ולא ישא
]וי[מות 5 חטאהvacat והבא בברית לכל ישראל לחוק עולם את בניהם
לעבור על הפקודים בשבועת הברית יקימו עליהם 6 אשר יגיעוvacat וכן
עם8 המשפט בכל קץ הרשע לכל השב מדרכו הנשחתה ביום דברו7
משה עם9 המבקר אשר לרבים יפקדוהו בשבועת הברית אשר כרת
נפש אל10 [ישראל את הברית לש]וב[ אל תורת משה בכל לב ו]ב[כ]ל
המשפטים עד11 הנמצא לעשות בכ]ל [קץ ק]ר[בו ואל יודיעהו איש את
וכאשר יקים אותו עליו12 עמדו לפני המבקר עומד יתפתה בו בדרשו אתו
]נק[יאים הם ממנו אם ימעל13 לשוב אל תורת משה בכל לב ובכל נפש
vacat המחנה והוא שגה בו יוד]יעה[ו14 וכל אשר נגלה מן התורה לרוב
עד שנה תמימה ולפי דעתו )יקרב וכל(15 [המבקר אותו וצוה עליו ויל]מד

וכהה עינים לבל]תי16 היותו אויל ומשוגע )אל יבא( וכל פת]י[ ש]ו[גה
יביא אי]ש מאלה אל17 ראות [וחגר] או [פסח א]ו חרש[ ונער ז]עטו[ט אל
18 …[… תוך העדה כי מלאכי הקודש-

Column XVI

עמכם ברית ועם כל ישראל על כן יקום )יקים( האיש על1
תורת משה כי בה הכל מדוקדק2 נפשך )נפשו( לשוב אלvacat ופרוש
ישראל מכל אלה הנה הוא מדוקדק על ספר מחלקות3 קציהם לעורון
ליובליהם ובשבועותיהם וביום אשר יקום )יקים( האיש על4 העתים
אל תורת משה יסור מלאך המשטמה מאחריו אם יקים את5 נפשו לשוב
על כן נימול }ב{ אברהם ביום דעתו 6 דבריוvacat ואשר אמר מוצא
תשמור להקים 7 שפתיךvacat כל שבועת אסר אשר יקום )יקים( איש על
לעשות דבר מן התורה עד מחיר מות אל יפדהו 8 נפשוvacat כל אשר
]יק[ים איש על נפשו לסור א]ת התו[רה עד מחיר מות אל יקימהו9
]ע[ל שבועת האשה אשר אמ]ר [לא]י[שה להניא את שבועתה אל10
יניא איש שבועה אשר לא ]י[דענה הם להקים היא11
vacat ואם להניא
אם לעבור ברית היא יניאה ואל יקימנה 12
vacat וכן המשפט לאביה
ה]כ[הנים14 על משפט הנדבות אל ידור איש למזבח מאום אנוס וגם13
אל יקחו מאת ישראלvacat פיהו ]לא[ל כי15 ]אל[ יקדש איש את מאכל
הוא אשר אמר איש את רעיהו יצדו חרם vacat יקד]ש[ איש מכל16 ואל
]י[קדש ל]אל ג[ם ה]משפט הזה …[17 א]…[…]… ואם מ[שדה אחזתו
לשופט]ים לשפט צדק19 [… הנודר] את … ששית כסף ערכו18 נענש
אם] אנוס הוא … ושלם האונס אם לא דבר אמת20 [… … אחר המודר
עם רעהו …[

Column IX

כל אדם אשר יחרים אדם מאדם בחוקי הגוים להמית הוא1
הברית3 ואשר אמר לא תקום ולא תטור את בני עמך וכל איש מביאי2
והביאו בחרון אפו4 אשר יביא על רעהו דבר אשר לא בהוכח לפני עדים
5 או ספר לזקניו להבזותו נוקם הוא ונוטרvacat ואין כתוב כי אם נוקם

אם החריש לו מיום ליום ובחרון אפו בו6 הוא לצריו ונוטר הוא לאויביו
ענה בו יען אשר לא הקים את מצות אל אשר אמר לו7 דבר בו בדבר מות
תוכיח את רעיך ולא תשא עליו חטא 8 הוכחvacat על השבועה אשר
אשר לא10 אמר לא תושיעך ידך לך איש אשר ישביע על פני השדה9
ולא נודע מי גנבו11 לפנים השפטים או מאמרם הושיע ידו לו וכל האובד
בשבועת האלה והשומע אם12 ממאד המחנה אשר גנב בו ישביע בעליו
13 יודע הוא ולא יגיד ואשםvacat כל אשם מושב אשר אין בעלים
והיה לו לבד מאיל האשם14 והתורה )והתודה( המישב )המשיב( לכהן
vacat לה בעלים והיתה לכהנים כי לא15 }וכל{ וכן כל אבדה נמצאת ואין
אם לא נמצא לה בעלים הם ישמרו 16 ידע מוצאיה את משפטהvacat כל
איש בתורה וראה רעיהו והוא אחד אם דבר מות הוא17 דבר אשר ימעל
לעיניו 18 וידיעהוvacat בהוכיח למבקר והמבקר יכתבהו בידו עד עשותו
אחד שלם20 עוד לפני אחד ושב והודיע למבקר אם ישוב וניתפש לפני19
משפטוvacat דבר אחר והובדל האיש21 ואם שנים הם והם מעידים על
מן הטהרה לבד vacat הם וביום ראות האיש יודיעה למבקר22 אם נאמנים
עידים נאמנים 23 ועל ההון יקבלו שניvacat ועל אחד להבדיל הטהרה ואל
יקובל

Column X

עוד )עיד( לשופטים להמית על פיהו אשר לא מלאו ימיו1
על הפקודים ירא את אל2 לעבורvacat לעד3 אל יאמן איש על רעהו
4 עובר דבר מן המצוה ביד רמה עד זכו לשובvacat וזה סרך לשפטי העדה
מן העדה לפי העת ארבעה למטה לוי ואהרן5 עד עשרה אנשים ברורים
ששה מבוננים בספר ההגי וביסודי הברית מבני חמשה6 ומישראל
ששים שנה8 ועשרים שנה עד בני ששים שנה ואל יתיצב עוד מבן7
מעטו ימו ובחרון אף אל9 ומעלה לשפוט את העדה כי במעל האדם
דעתם עד לא ישלימו את ימיהם10 ביושבי הארץ אמר לסור )לסיר( את
ירחץ איש במים צואים ומעוטים מדי מרעיל איש11 על הטהר במים אל

vacat מרעיל אשר13 אל יטהר במה כלי וכל גבא בסלע אשר אין בו די
על הש]ב[ת לשמרה14 נגע בו הטמא וטמא מימיו במימי )כמימי( הכלי
כמשפטה vacat }מל{ השישי מלאכה מן העת אשר15 אל יעש איש ביום
רחוק מן השער מלואו כי הוא אשר אמר שמור את16 יהיה גלגל השמש
נבל ורק אל18 יום השבת לקדשו וביום השבת אל ידבר איש דבר17
אל ידבר בדברי המלאכה19 ישה ברעהו כל אל ישפוט על הון ובצע
20 והעבודה לעשות למשכיםvacat אל יתהלך איש בשדה לעשות את
השבת אל יתהלך חוץ לעירו }א{ על אלף באמה21 (עבודת חפצו )ביום
vacat
23 אל יאכל איש ביום השבת כי אם המוכן ומן האובדvacat
בשדה ואל יאכל ואל ישתה כי אם היה במחנה

Column XI

בדרך וירד לרחוץ ישתה על עומדו1
vacat ואל ישאב אל
3 כל כל)י( אל ישלח את בן הנכר לעשות את חפצו ביום השבת2
vacat
כיבסו במים או4 אל יקח איש עליו בגדים צואים או מובאים בגז כי אם
שופים בלבונה vacat
בשבת5 אל יתערב איש מרצונוvacat אל ילך איש
אם אלפים באמה 6 אחר הבהמה לרעותה חוץ מעירו כיvacat אל ירם את
ידו להכותה באגרוף vacat
סוררת היא אל יוציאה מביתו7 אםvacat אל
לחוץ ומן החוץ אל בית ואם בסוכה יהיה אל יוצא8 יוציא איש מן הבית
ואל יבא אליה אל פתח כלי טוח בשבת 9 ממנהvacat
10 אל ישא איש
עליו סמנים לצאת ולביא )ולבוא( בשבת vacat
11 אל יטול בבית מושבת
סלע ועפר vacat
12 אל ישא האומן את היונק לצאת ולבוא בשבתvacat
13 אל ימרא איש את עבדו ואת אמתו ואת שוכרו בשבתvacat }אל{ אל
יילד איש בהמה ביום השבת vacat ואל פחת14 ואם תפיל )תפול( אל בור
אל יקימה בשבת vacat לגוים15 אל ישבית )ישבות( איש במקום קרוב
בשבת vacat
16 אל יחל איש את השבת על הון ובצע בשבתvacat וכל
אל יעלה17 (נפש אדם אשר תפול אל }מים{ מקום מים ואל מקום )מקוה
איש בסולם וחבל וכלי vacat כי אם עולת18 אל יעל איש למזבח בשבת
השבת כי כן כתוב מלבד שבתותיכם vacat איש למזבח עולה19 אל ישלח
מן הטמאות להרשותו לטמא20 ומנחה ולבונה ועץ ביד איש טמא באחת

רשעים תועבה ותפלת צדקם כמנחת רצון21 את המזבח כי כתוב זבח
vacat בית השתחות אל יבא טמא כבוס ובהרע חצוצרות22 וכל הבא אל
יתקדם או יתאחר ולא ישביתו את העבודה כולה ]כ[י בית23 הקהל

Column XII

קודש הוא1
vacat אל ישכב איש עם אשה בעיר המקדש
את עיר המקדש בנדתם 2 לטמאvacat
כל
איש
אשר ימשלו בו רוחות
ודבר סרה כמשפט האוב והידעוני ישפט וכל אשר יתעה3 בליעל
משמרו ואם5 לחלל את השבת ואת המועדות לא יומת כי על בני האדם4
יבוא אל הקהל6 ירפא ממנה ושמרוהו עד שבע שנים ואחרvacat אל
בעבור הון ובצע 7 ישלח את ידו לשפוך דם לאיש מן הגויםvacat וגם אל
יגדפו כי אם בעצת חבור ישראל 8 ישא מהונם כל בעבור אשר לאvacat
ועוף טהורים לגוים בעבור אשר לא יזבחום9 אל ימכר איש בהמהvacat
ומגתו אל ימכר להם בכל מאדו ואת עבדו ואת אמתו אל ימכור10 ומגורנו
להם אשר באו עמו בברית אברהם 11
vacat אל ישקץ איש את נפשו
החיה13 בכל החיה והרמש לאכל מהם מעגלי הדבורים עד כל נפש12
חיים ונשפך דמם14 אשר תרמוש במים והדגים אל יאכלו כי אם נקרעו
עד הם חיים כי הוא משפט15 וכל החגבים במיניהם יבאו באש או במים
בריאתם vacat והעפר אשר יגואלו בטמאת האדם16 וכל העצים והאבנים
טמאתם יטמא הנ]ו[גע בם 17 לגאולי שמן בהם כפיvacat
{ וכל כלי }מסמר
אשר יהיו עם המת בבית וטמאו בטמאת אחד כלי18 מסמר או יתד בכותל
19 מעשהvacat סרך מושב ערי ישראל על המשפטים האלה להבדיל בין
הטמא לטהור ולהודיע בין הקודש לחול 20
vacat ואלה החקים
הזה22 למשכיל להתהלך בם עם כל חי למשפט עת ועת וכמשפט21
יתהלכו זרע ישראל ולא יוארוvacat המח]נו[ת23 וזה סרך מושב
המתהלכים באלה בקץ הרשעה עד עמוד משוח )משיח( אהרן

Column XIII

וישראל עד עשרה אנשים למועט לאלפים ומיאיות1
ועשרות ובמקום עשרה אל ימש איש כהן מבונן בספר ההגי על2 וחמשים
פיהו ישקו כולם 3
vacat ואם אין הוא בחון בכל אלה ואיש מהלוים בחון

באלה ויצא הגורל לצאת ולבוא על פיהו כל באי המחנה4
vacat ואם
המבקר6 משפט לתורת נגע יהיה באיש ובא הכהן ועמד במחנה והבינו5
בפרוש התורהvacat
המשפט7 ואם פתי הוא הוא יסגירנו כי להםvacat
אל ויבינם בגבורות8 וזה סרך המבקר למחנה ישכיל את הרבים במעשי
וירחם עליהם9 (פלאו ויספר לפניהם נהיות עולם בפרתיה )בפתריהם
יתר כל10 כאב לבניו וישקה לכל מדהובם )מרהוב בם( כרועה עדרו
11 חרצובות קשריהם לבלתי היות עשוק ורצוץ בעדתוvacat וכל הנוסף
וכתבוהו במקומו12 לעדתו יפקדהו למעשיו ושוכלו וכוחו וגבורתו והונו
כפי נחלתו בגורל האור vacat מבני המחנה להביא איש13 אל ימשול איש
14 אל העדה זולת פי המבקר אשר למחנהvacat ואיש מכל באי ברית אל
אם כף לכף 15 אל ישא ואל יתן לבני השחר כיvacat ואל יעש איש דבר
למבקר אשר במחנה ועשה בעצה ולא16 למקח ולממכר כי אם הודיע
וה]…[…]… ב[עצה וכן למגרש והוא17 [יש]וגו וכן[ ל]כ[ל ל]וק[ח אש]ה
]וטפם ברוח [ענוה ובאהבת חסד אל יטור להם]18 [… ייס]ר את בניהם
]…[20 […]. ]ועברה על פ[שעיהם ואת אשר איננו נקשר ב19 [באף
vacat ]ואשר לא מחזיקים בא[לה21 [ וזה מושב המחנות לכל ז]רע ישראל
]… ו[אלה המ]שפט[ים למשכיל22 […]לא יצליחו לשבת בארץ ב
]במועד פקוד אל את הארץ בבוא הדבר אשר דבר יבואו23 []להתהלך בם
על עמך ימים[

Column XIV

אשר לא באו מיום סור אפרים מעל יהודה וכל המתהלכים1
ברית אל נאמנות להם להנצילם מכל מוקשי שחת כי פתאום2 באלה
3 [)פתאים עברו( ונענש]וvacat וסרך מושב כל המחנות יפקדו כלם
והלוים שנים ובני ישראל שלשתם והגר4 בשמותיהם הכהנים לראשונה
איש אחר אחיהו הכהנים לראשונה והלוים5 רביע ויכתבו בשמותיהם
שלושתם והגר רביע וכן ישבו וכן ישאלו לכל והכהן6 שנים ובני ישראל
א)י(ש )בראש( הרבים מבן שלושים שנה ועד בן ששים7 אשר יפקד

ה]ה[גי ובכל משפטי התורה לדברם כמשפטם8 מבונן בספרvacat
לכל המחנות מבן שלשים שנה ועד בן חמשים שנה בעול9 והמבקר אשר
סוד אנשים ולכל לשון רמ].[פריה על פיהו יבאו באי העדה10 בכל
לכל12 איש בתרו ולכל דבר אשר יהיה לכל האדם לדבר למבקר ידבר11
ריב ומשפטvacat שני ימים13 וזה סרך הרבים להכין כל חפציהם שכר
ממנו יתנו בעד14 לכל חדש לממעיט ונתנו על יד המבקר והשופטים
]יכר[ע ולאיש15 ]פ[צ)ו(ע)י(ם וממנו יחזיקו ביד עני ואביון ולזקן אשר
]אי[ן לה ג]וא[ל]16 אשר ינו]ג[ע ולאשר ישבה לגוי נכר ולבתולה אשר
]יכרת בית החבר17 ו[ל)נ(ער] א[שר אין לו דורש כל עבודת החבר ולא
מיד[ם vacat ]אושי18 [ וזה פרוש מושב המ]חנות )ואלה (י[סו]ד[ו]ת
הק[הל vacat ]עד מעמוד19 [ וזה פרוש המשפטים אשר ]ישפטו בהם
]20 [משי[ח אהרן וישראל ויכפר עונם ]ממנחה וחטאתvacat והאי[ש
]… ונ[ענש21 [א]ש[ר )יש(קר בממון והוא יודע וה]בדילוהו מן הטהרה
]ואשר יטור לרעהו אשר[ לא במשפט22 [… ימים ששה ואשר ידב]ר
]…[…]…[23 [… ]ונענ[ש חו]דשים

CD-B

Column XIX

נאמנות להם לחיותם לאלפי דורות: ככ שומר הברית1
: לאהב)יו( ולשמרי מצותי )מצותו( לאלף דור2 והחסדvacat ואם מחנות
הארץ אשר היה מקדם ולקחו נשים כמנהג התורה וה]ו[לידו3 ישבו כסרך
ויתהלכו על פי התורה: 4 בניםvacat וכמשפט היסודים )היסורים( כסרך
כאשר אמר 5 התורה
בין
איש לאשתו ובין אב לבנו וכל המאסים במצות

בבוא הדבר7 ובחקים להשיב גמול רשעים עליהם בפקד אל את הארץ6
רועי ועל גבר עמיתי נאם אל8 אשר כתוב ביד זכריה הנביא חרב עורי על
והשיבותי ידי על הצוערים: והשומרים9 הך את הרעה ותפוצינה הצאן
אלה ימלטו בקץ הפקדה והנשארים ימסרו לחרב10 אותו הם עניי הצאן
אהרן וישראל: כאשר היה בקץ פקדת הראשון אשר אמר11 בבוא משיח
ביד יחזקאל 12 {}יחזקאלvacat }והתוי{ להתות התיו על מצחות נאנחים
והנשארים הסגרו לחרב נוקמת נקם ברית: וכן משפט לכל13 ונאנקים
בריתו אשר לא יחזיקו באלה החקים לפקדם לכלה ביד בליעל14 באי
גבול16 הוא היום אשר יפקד אל כאשר דבר היו שרי יהודה כמשיגי15
ולא סרו17 עליהם אשפך כמים עברה: כי באו }באו{ בברית תשובה
ונקום ונטור איש18 מדרך בוגדים ויתגללו בדרכי זנות ובהון הרשעה
בשאר בשרו ויגשו לזמה19 לאחיהו ושנא איש את רעהו ויתעלמו איש
איש הישר בעיניו ויבחרו איש20 {…ויתגברו להון ולבצע ויעשו }א
ומחטאתם: ויפרעו ביד רמה ללכת בדרכי21 בשרירות לבו ולא נזרו מעם
אמר אל עליהם חמת תנינים יינם וראש פתנים אכזר:22 רשעים: אשר
מלכי העמים ויינם הוא דרכיהם וראש פתנים הוא ראש23 התנינים
החיץ25 מלכי יון הבא עליהם לנקם נקמה ובכל אלה לא הבינו בוני24
לכזב אשר26 וטחי תפל כי הולך רוח ושקל }ספת{ סופות ומטיף אדם
חרה אף אל בכל עדתו: vacat לישראל לא בצדקתך27 ואשר אמר משה
האלה כי מאהבתו את אבותיך28 וביושר לבבך אתה בא לרשת את הגוים
משפט לשבי ישראל סרו מדרך העם באהבת29 ומשמרו את השבועה: כן
אשר העידו על העם אחרי אל ואהב את הבאים30 אל}:{ את הראשנים
ברית אבות 31 אחריהם כי להםvacat ושונא ומתעב אל את בוני החיץ
ההלכים אחריהם וכמשפט הזה לכל המאס32 וחרה }אב{ אפו בם ובכל
ויעזבם ויפנו בשרירות לבם 33 במצות אל …ועvacat כן כל האנשים

החדשה בארץ דמשק ושבו ויבגדו ויסורו מבאר מים34 אשר באו בברית
לא יחשבו בסוד עם בכתבם לא יכתבו מיום האסף }יור מורה{35 :החיים

Column XX

}…{ מורה היחיד עד עמוד משיח מאהרן ומישראל1
vacat
לכל באי עדת אנשי תמים הקדש ויקוץ מעשות פקודי2 וכן המשפט
הוא האיש הנתך בתוך כור: 3 ישריםvacat }ה{ בהופע מעשיו ישלח מעדה
כמו שלא נפל גורלו בתוך למודי אל כפי מעלו }יח{ יוכיחוהו אנשי4
}גורלו6 { דעות עד יום ישוב לעמד במעמד אנשי תמים קדש }אשר אין5
בו אנשי תמים7 בתוך א{ ובהופע מעשיו כפי מדרש התורה אשר יתהלכו
כי אררוהו כל קדושי עליון8 הקדש אל }ית{ יאות איש עמו בהון ובעבודה
ובאחרונים אשר שמו גלולים על9 וכמשפט הזה לכל המאס בראשונים
לבם אין להם חלק בבית התורה: 10 לבם }וישימ{וילכו בשרירותvacat
עם אנשי הלצון ישפטו כי דברו תועה על11 כמשפט רעיהם אשר שבו
בברית }.{ ואמנה אשר קימו בארץ דמשק והוא ברית12 חקי הצדק ומאסו
ולא יהיה להם }ו{ ולמשפחותיהם חלק בבית התורה 13 :החדשהvacat
עם15 האסף יורה היחיד עד תם כל אנשי המלחמה אשר שבו14 ומיום
איש הכזב כשנים ארבעים: vacat אף אל בישראל16 ובקץ ההוא יחרה
מוכיח בצדק }.{ ושבי17 כאשר אמר אין מלך ואין שר ואין שופט ו]אי[ן
אל רעהו להצדיק איש את18 פשע יעקב שמרו ברית אל אז נדברו איש
אל אל דבריהם וישמע ויכתב ספר19 אחיו לתמך צעדם בדרך אל ויקשב
שמו עד יגלה }.{ ישע וצדקה ליראי20 זכרון ]לפני[ו ליראי אל ולחושבי
ורשע בין עבד אל לאשר לא עבדו: ועשה21 אל ושבתם וראיתם בין צדיק
ולשמריו לאלף דור: ]…[ מבית פלג אשר יצאו22 חסד ]לאלפים[ לאהביו
וישענו על אל בקץ מעל ישראל ויטמאו את המקדש ושבו23 :מעיר הקדש
אל דרך העם בדברים מעטי]ם כו[לם 24 עוד
איש
לפי רוחו ישפטו בעצת

Source Colophon

Text: Damascus Document (ברית דמשק, CD-A / CD-B)
Source: Cairo Genizah manuscripts, confirmed by Qumran Cave 4 fragments
Transcription: García Martínez, F. & Tigchelaar, E.J.C., The Dead Sea Scrolls Study Edition, Brill, 1997
Scribe: Tulku, New Tianmu Anglican Church, 2026

🌲