סרך היחד (1QS)
The Community Rule — known in Hebrew as the Serekh ha-Yaḥad — is the founding charter of the Dead Sea sect. Discovered in Cave 1 at Qumran in 1947, it is the most important organisational document among the Dead Sea Scrolls. Eleven columns of Hebrew text lay out the community's purpose, its covenant ceremony, its theology of two warring spirits, its laws of admission and discipline, and the hymns its members sang at the turning of day and night.
The scroll dates to approximately 100–75 BCE, though the composition it preserves is older. The community it governed — likely the Essenes described by Josephus and Pliny — withdrew from Jerusalem to the wilderness of Judea, where they lived in strict purity, shared all property, and awaited the final age.
This is a Good Works Translation by the New Tianmu Anglican Church, translated directly from the Hebrew transcription of García Martínez & Tigchelaar (Dead Sea Scrolls Study Edition, Brill, 1997). No existing English translation was consulted.
The Purpose of the Rule
For the Instructor: to set the way.
The Rule of the Community: to seek God with all the heart and with all the soul; to do what is good and right before Him, as He commanded through Moses and through all His servants the prophets; to love all that He has chosen and to hate all that He has rejected; to keep far from all evil and to cling to all good works; to practice truth, righteousness, and justice in the land; and no longer to walk in the stubbornness of a guilty heart and lustful eyes, doing all manner of evil.
To bring all who freely volunteer to practice the statutes of God into the community, into the counsel of God, and to walk before Him in perfection — all the things revealed, at their appointed times.
To love all the sons of light, each according to his lot in the counsel of God, and to hate all the sons of darkness, each according to his guilt, under God's vengeance.
All who freely volunteer for His truth shall bring all their knowledge, their strength, and their wealth into the community of God — to purify their knowledge by the truth of God's statutes, to order their strength according to the perfection of His ways, and all their wealth according to His righteous counsel. They shall not deviate from any of the words of God in their appointed seasons. They shall not anticipate their times, nor fall behind from any of their appointed times. They shall not stray from the statutes of His truth, going right or left.
All who enter the rule of the community shall pass into the covenant before God, to do all that He has commanded, and not to turn back from following Him out of any fear, terror, or trial during the dominion of Belial.
When they pass into the covenant, the priests and Levites shall bless the God of salvation and all His works of truth. All who pass into the covenant shall say after them: Amen, amen.
The Covenant Ceremony
And the mercies of His grace have been upon us from everlasting to everlasting.
The priests bless all the men of God's lot who walk perfectly in all His ways, and say:
May He bless you with all good and guard you from all evil. May He illuminate your heart with the understanding of life and grace you with eternal knowledge. May He lift the face of His mercies upon you for everlasting peace.
The Levites curse all the men of Belial's lot, and say:
Cursed are you in all your wicked, guilty works. May God make you a terror at the hand of all who exact vengeance and send destruction after you at the hand of all who repay retribution. Cursed are you without mercy, as dark as your deeds. Damned are you in the gloom of everlasting fire. May God show you no favour when you call. May He not forgive or atone your sins. May He lift the face of His wrath upon you for vengeance. May there be no peace for you from the mouth of all who hold to the fathers.
All who pass into the covenant shall say: Amen, amen.
The priests and Levites continue and say:
Cursed is the one who enters this covenant with the idols of his heart set before him as a stumbling block of sin, so that he turns back by them. When he hears the words of this covenant, he blesses himself in his heart, saying: Peace be upon me, though I walk in the stubbornness of my heart. But his spirit shall be swept away — the thirsty with the sated — without forgiveness. The wrath of God and the fury of His judgments shall burn in him for everlasting destruction. All the curses of this covenant shall cling to him. God shall set him apart for evil. He shall be cut off from among all the sons of light, for he has turned away from God through his idols and the stumbling block of his sin. His lot shall be placed among those cursed forever.
All shall answer and say: Amen, amen.
Thus they shall do year by year, all the days of the dominion of Belial. The priests shall pass first in order, according to their spirits, one after another. The Levites shall pass after them. All the people shall pass third in order, one by one — by thousands, hundreds, fifties, and tens — so that every man of Israel may know his standing in the community of God, in an eternal counsel. No man shall be brought low from his standing, nor raised above his allotted place, for all shall be in a community of truth, good humility, loving-kindness, and righteous thought, each toward his neighbour — in a holy counsel, sons of an everlasting assembly.
Everyone who refuses to enter the covenant of God, walking in the stubbornness of his heart, shall not be reckoned among the men of His community.
The Two Spirits
His soul was not disciplined by the chastisements of righteous judgment. He was not strong enough to turn his life. Among the upright he shall not be reckoned. His knowledge, his strength, and his wealth shall not enter the council of the community, for he ploughs in the mire of wickedness, and there are stains upon him.
He shall not be reckoned among the guiltless. He shall not be purified by atonement, nor cleansed by waters of purification, nor sanctified by seas and rivers, nor cleansed by any washing water. Unclean, unclean shall he be all his days, so long as he rejects the judgments of God and refuses to be disciplined in the community of His counsel.
For it is through the spirit of God's true counsel that the ways of a man are atoned — all his iniquities — so that he may look upon the light of life.
Through the holy spirit of the community, in its truth, he is cleansed of all his iniquities. Through an upright and humble spirit his sin is atoned. Through the submission of his soul to all the statutes of God his flesh is purified — to be sprinkled with waters of purification and sanctified by waters of cleanliness. He shall direct his steps to walk in perfection in all the ways of God, as He commanded for the appointed seasons, straying neither right nor left, and overstepping none of His words.
Then he shall be accepted by pleasing atonement before God, and it shall be for him a covenant of everlasting community.
For the Instructor: to understand and to teach all the sons of light concerning the generations of all the sons of man — all the kinds of their spirits, by their signs, according to their deeds in their generations, and the visitation of their afflictions together with the seasons of their peace.
From the God of knowledge comes all that is and all that shall be. Before they existed He established all their design, and when they come into being at their appointed times, they fulfil their work according to His glorious design. Nothing can be changed. In His hand are the judgments of all things, and He sustains them in all their needs.
He created humanity to rule the world, and He set before them two spirits to walk in until the appointed time of His visitation: the spirits of truth and of deceit.
From a spring of light come the generations of truth, and from a well of darkness come the generations of deceit. In the hand of the Prince of Lights is the dominion of all the sons of righteousness — in the ways of light they walk. In the hand of the Angel of Darkness is the dominion of all the sons of deceit — in the ways of darkness they walk. Through the Angel of Darkness comes the straying of all the sons of righteousness, and all their sins, iniquities, guilt, and transgressions are under his dominion, according to the mysteries of God, until the end He has decreed. All their afflictions and seasons of distress are under the dominion of his enmity. All the spirits of his lot seek to trip the sons of light, but the God of Israel and His angel of truth come to the aid of all the sons of light.
He created the spirits of light and darkness, and upon them He founded every deed, upon their ways every work. One of them God loves for all the ages of eternity, and in all its ways He takes pleasure forever. The other — He abhors its counsel, and all its ways He hates forever.
These are their ways in the world:
To illuminate the heart of man, to make straight before him all the ways of true righteousness, to fill his heart with awe before the judgments of God — a spirit of humility, patience, abundant mercy, everlasting goodness, understanding, insight, and mighty wisdom trusting in all the works of God and leaning on His abundant grace; a spirit of knowledge in every plan of action, zeal for righteous judgments, holy thought with a steadfast purpose, abundant loving-kindness toward all the sons of truth, glorious purity abhorring all unclean idols, modest conduct, and prudence regarding all things, concealing the truth of the mysteries of knowledge.
These are the counsels of the spirit for the sons of truth in the world. The visitation of all who walk in it shall be healing, abundant peace, length of days, fruitful seed, everlasting blessings, eternal joy in life without end — a crown of glory with a garment of splendour in everlasting light.
But to the spirit of deceit belong greed, slackness of hands in the service of righteousness, wickedness and falsehood, pride and haughtiness of heart, lying and deceit, cruelty and great hypocrisy, impatience and abundant folly, jealous zeal, abominable works in a spirit of lust, filthy ways in the service of impurity, a blaspheming tongue, blindness of eyes and heaviness of ears, stiffness of neck and hardness of heart — walking in all the ways of darkness and evil cunning.
The visitation of all who walk in it shall be an abundance of afflictions at the hand of all the angels of destruction, everlasting perdition by the fury of God's vengeful wrath, eternal trembling and perpetual disgrace, the shame of destruction in the fire of the dark regions. All their seasons through their generations shall be in sorrowful mourning and bitter misery, in calamities of darkness until they are destroyed — with no remnant and no survivor.
In these two spirits are the generations of all the sons of man. In their divisions all their hosts inherit their portion, generation after generation, and in their ways they walk. The whole reward of their deeds falls within their divisions, according to each man's inheritance, whether great or small, through all the ages of eternity.
God has set them in equal parts until the final end, and He has placed everlasting enmity between their divisions. An abomination to truth are the deeds of deceit, and an abomination to deceit are all the ways of truth. Jealous conflict rages over all their judgments, for they do not walk together.
But God, in the mysteries of His understanding and the wisdom of His glory, has set an end for the existence of deceit. At the appointed time of visitation He will destroy it forever. Then truth shall rise in the world forever, for the world has wallowed in the ways of wickedness under the dominion of deceit until the appointed time of judgment that has been decreed.
Then God will purify by His truth all the deeds of man, refining for Himself some of humanity, destroying every spirit of deceit from within his flesh, and cleansing him by a holy spirit from all wicked deeds. He will sprinkle upon him a spirit of truth like purifying waters, to cleanse him of all abominations of falsehood and the defilement of an unclean spirit — to give the upright understanding of the knowledge of the Most High, and to teach the wisdom of the sons of heaven to those whose way is perfect.
For God has chosen them for an everlasting covenant, and all the glory of Adam shall be theirs. There shall be no more deceit, and all the works of fraud shall be put to shame.
Until now the spirits of truth and deceit have struggled in the heart of man. They walk in wisdom and in folly. According to each man's share of truth and righteousness, so he hates deceit; and according to his portion in the lot of deceit, so he acts wickedly and abhors truth. God has set them in equal parts until the decreed end, until He makes all things new.
He knows the reward of their deeds through all the ages of eternity, and He has given them as an inheritance to the sons of man — that they may know good and evil, and that He may cast the lot for every living being according to the spirit within him, at the time of visitation.
The Rule of Community Life
This is the rule for the men of the community who freely volunteer to turn from all evil and to hold fast to all that He has commanded by His will: to separate from the congregation of the men of deceit, to become a community in Torah and in property, answering to the sons of Zadok — the priests who keep the covenant — and to the multitude of the men of the community who hold fast to the covenant. By their authority the lot shall be cast for every matter — for Torah, for property, and for judgment — to practice truth together, with humility, righteousness, justice, loving-kindness, and modesty in all their ways. Let no man walk in the stubbornness of his heart to go astray after his own heart and eyes and the thoughts of his guilty inclination.
When they are gathered into the community, everyone who enters the counsel of the community shall come into the covenant before God, in the sight of all who freely volunteer. He shall bind himself by a sworn oath to return to the Torah of Moses with all his heart and all his soul, according to all that has been revealed from it to the sons of Zadok — the priests who keep the covenant and seek His will — and to the multitude of the men of their covenant who freely volunteer together for His truth, to walk by His will.
He who binds himself by covenant shall separate from all the men who walk in the way of wickedness. For they are not reckoned in His covenant — they neither sought nor inquired of Him through His statutes, to know the hidden things in which they went astray and incurred guilt. The revealed things they did with a high hand, arousing wrath for judgment and the vengeance of the curses of the covenant — to bring upon them great judgments, everlasting destruction without remnant.
He shall not come into the water to touch the purity of the men of holiness, for none can be purified unless they turn from their wickedness, since uncleanness clings to all who transgress His word. Let no one join with such a man in his work or his property, lest he load upon himself guilty sin.
For thus it is written: Keep far from every false thing.
No man from the men of the community shall defer to their authority in any matter of Torah or judgment. He shall neither eat nor drink anything of theirs, and shall take nothing from their hand except for a price, for it is written: Cease to rely on man, in whose nostrils is mere breath, for of what account is he?
All who are not reckoned in His covenant are to be separated — they and all that is theirs. No man of holiness shall lean upon any work of vanity, for vanity are all who do not know His covenant. All who despise His word He will destroy from the world, and all their deeds are uncleanness before Him, and all their property is unclean.
The Session of the Assembly
He shall bear upon himself his guilt. And also: if a man brings a charge against his neighbour before the assembly — one that was not preceded by reproof before witnesses — he brings it in the heat of his anger.
Together they shall bless and together they shall take counsel. In every place where there are ten men from the counsel of the community, a priest shall not be absent from among them. Each man shall sit before him according to his rank, and in that order they shall be asked for their counsel on every matter.
When they prepare the table to eat, or the wine to drink, the priest shall stretch out his hand first to bless the first portion of the bread and the wine.
In every place where there are ten, there shall never be absent a man who studies the Torah day and night, continually, each taking his turn with the others. The assembly shall keep watch together for a third of every night of the year — to read from the Book, to study the law, and to bless together.
This is the rule for the session of the assembly. Each man shall sit in his assigned rank. The priests shall sit first, the elders second, and then the rest of the people, each in his rank. In that same order they shall be consulted on any judgment, counsel, or matter that comes before the assembly. No one shall speak while his neighbour is still speaking, before his brother has finished. And no one in the session of the assembly shall say a word that is not to the pleasure of the assembly.
When the man who stands as overseer at the head of the assembly gives permission, the man shall rise to his feet and say: I have a word to speak to the assembly. If they tell him to speak, he shall speak.
Anyone from Israel who freely volunteers to join the counsel of the community — the overseer at the head of the assembly shall examine him for his understanding and his deeds. If he grasps instruction, the overseer shall bring him into the covenant to return to truth and to turn from all wickedness, and shall instruct him in all the rules of the community.
Afterward, when the man comes to stand before the assembly, all shall be consulted concerning him. As the lot falls by the counsel of the assembly, he shall be brought near or kept at a distance.
When he draws near to the council of the community, he shall not touch the purity of the assembly until they have examined him — his spirit and his deeds. Nor shall he be mingled with the property of the assembly until they have examined him.
The Penal Code
These are the judgments by which they shall judge.
If a man curses — whether through distress or for any other cause — while reading from the Book, or through distress for any cause, and if it is against one of the priests inscribed in the Book: if he spoke in anger, he shall be punished for one year and set apart from the purity of the assembly. If he spoke in error, he shall be punished for six months.
The man who knowingly lies shall be punished for six months.
The man who insults his neighbour — not on a matter the assembly has judged but speaking vulgarity from his mouth: three months. The man who interrupts his neighbour while he is speaking: ten days.
The man who lies down and sleeps during the session of the assembly: thirty days. Likewise the man who leaves the session of the assembly without permission, without cause, up to three times in a single session: ten days. If they stand and he leaves: thirty days.
The man who walks naked before his neighbour without being compelled: six months.
The man who spits into the midst of the session of the assembly: thirty days.
The man who brings out his left hand to gesture with it: ten days.
The man who gossips against his neighbour shall be separated from the purity of the assembly for one year and shall not return. The man who gossips against the assembly shall be sent away and shall not return.
The man who complains against the foundation of the community shall be sent away and shall not return. If he complains against his neighbour without cause, he shall be punished for six months.
The man whose spirit wavers from the foundation of the community, betraying the truth and walking in the stubbornness of his heart — if he returns, he shall be punished for two years. In the first year he shall not touch the purity of the assembly. In the second year he shall not touch the drink of the assembly and shall sit after all the men of the community. When his two full years are completed, the assembly shall be consulted concerning him, and if he is admitted, he shall be inscribed in his rank.
The Council of the Community
In the council of the community there shall be twelve men and three priests, perfect in all that has been revealed of the whole Torah — to practice truth, righteousness, justice, loving-kindness, and modesty in all their ways; to keep faith in the land with a steadfast purpose and a broken spirit; to atone for sin with a steadfast purpose and a broken spirit; to walk with all by the measure of truth and in the regulation of the time.
When these exist in Israel, the council of the community shall be established in truth — an everlasting planting, a holy house for Aaron, a most holy assembly, and a house of community for Israel, for those who walk in perfection.
Only the sons of Aaron shall rule in judgment and in property, and by their authority the lot shall be cast for every arrangement of the men of the community — the property of the men of holiness who walk in perfection of the way. Their property shall not be mingled with the property of the men of deceit who have not purified their way by separating from wickedness and walking in perfection.
They shall not depart from any counsel of the Torah to walk in the stubbornness of their hearts. They shall be governed by the first rules by which the men of the community began to be disciplined — until the coming of a prophet and the Messiahs of Aaron and Israel.
The Way of the Instructor
These are the statutes for the Instructor, to walk in them with every living being, according to the regulation of each season and the weight of each man: to do the will of God according to all that has been revealed for each time; to learn all the wisdom that has been found according to the times and the statute of the age; to weigh the sons of righteousness according to their spirits; and to hold fast to the chosen ones of the time according to His will, as He commanded.
Each man according to his spirit shall be brought near, and according to his understanding he shall be advanced. So shall be his love and so his hatred.
He shall not rebuke or contend with the men of the pit. He shall conceal the counsel of the Torah among the men of wickedness. He shall correct with true knowledge and righteous judgment those who choose the way — each man according to his spirit, according to the regulation of the time — guiding them in knowledge and instructing them in the mysteries of wonder and truth, so that within the men of the community they may walk perfectly, each with his neighbour, in all that has been revealed to them.
This is the time to clear the way to the wilderness. He shall instruct them in all that must be done in this time, and to separate from every man who has not turned his way from all wickedness.
These are the rules of the way for the Instructor in these times, for his love and for his hatred: everlasting hatred for the men of the pit, in a spirit of concealment. He shall leave to them property and the labour of hands, as a servant to his master, but also as one who is humble before the one who rules over him.
Each man shall be zealous for the statute and its time, for the day of vengeance. He shall do what is pleasing in all that his hands undertake and in all his dominion, as God has commanded. He shall freely delight in all that befalls him, and apart from the will of God he shall desire nothing. In all the words of His mouth he shall find pleasure. He shall desire nothing that He has not commanded.
He shall watch always for the judgment of God. In every matter that befalls, he shall bless his Maker, and in all that exists he shall recount His deeds, and with the offering of his lips he shall bless Him.
Hymn of the Instructor
With the seasons that God has ordained:
At the beginning of the dominion of light, with its circuit; and when it is gathered to its ordained dwelling, at the beginning of the watches of darkness — when He opens His treasury and spreads darkness upon the world, and at its turning, when it retreats before the light.
When the luminaries shine from the holy dwelling, when they are gathered to the abode of glory; at the coming of the seasons on the days of the new moon, together with their turning, their succession one to another — when they are renewed, a great day for the Holy of Holies, and a sign of the unlocking of His everlasting mercies, at the beginnings of the seasons in every age.
At the beginning of the months at their appointed times, and holy days in their order, as a memorial at their appointed times — with an offering of the lips I shall bless Him, according to the statute engraved forever.
At the beginnings of years and the turning of their seasons, when the cycle of their order is fulfilled, each day its decree: harvest to summer, sowing to the season of green, seasons of years to their weeks, and at the beginning of their weeks to the season of release.
As long as I live, a statute is engraved upon my tongue as a fruit of praise and a portion of my lips.
I shall sing with knowledge, and all my music shall be for the glory of God. My harp and my lyre shall sound His holy order, and the flute of my lips I shall tune to His just measure.
With the coming of day and night I shall enter the covenant of God, and with the going out of evening and morning I shall speak His laws. In them I shall set my limit, and I shall not turn back.
His judgment upon me is according to my crookedness, and my transgression is before my eyes, as a statute engraved. To God I say: My righteousness! To the Most High: The ground of my goodness, the spring of knowledge, the fount of holiness, the height of glory!
I shall not return evil to anyone. With good I shall pursue each man. I shall not be zealous with a spirit of wickedness. The wealth of violence my soul shall not desire.
I shall not take up the quarrel of the men of the pit until the day of vengeance. But my anger I shall not turn from the men of wickedness, and I shall not be satisfied until He establishes judgment.
I shall bear no grudge in anger against those who turn from transgression, but I shall show no mercy to all who turn aside from the way. I shall not comfort the stricken until they make their way perfect.
I shall not keep Belial within my heart. From my mouth shall not be heard folly or sinful deceit or lies or fraud. The fruit of holiness shall be upon my tongue, and abominations shall not be found upon it.
With thanksgiving I shall open my mouth. The righteous acts of God my tongue shall recount always, and the treachery of men — until their transgression is complete. Empty words I shall banish from my lips, unclean things and crookedness from the knowledge of my heart.
With wise counsel I shall conceal knowledge and with knowing prudence I shall hedge wisdom with a firm border — to guard faithfulness and strong justice according to the righteousness of God.
I shall measure the statute by the measuring line of the times: to practice truth, righteous justice, loving-kindness toward the lowly, and to encourage the hands of the fearful; to teach the erring in spirit understanding, to reply with humility to the proud of spirit, and with a broken spirit toward men of oppression — who point the finger, speak wickedness, and are zealous for wealth.
As for me — my judgment belongs to God, and in His hand is the perfection of my way. By His righteousness my transgression shall be wiped out, for from the wellspring of His righteousness comes my vindication. A light in my heart shines from His wondrous mysteries, and my eye has gazed upon that which is eternal.
A wisdom that is hidden from men, a knowledge and prudent understanding hidden from the sons of man, a spring of righteousness and a reservoir of strength, together with a fountain of glory — hidden from the assembly of flesh.
To those whom God has chosen He has given them as an everlasting possession, and He has given them a share in the lot of the holy ones. With the sons of heaven He has united their assembly, for a council of community and a foundation of the building of holiness — an everlasting planting through every age that is to come.
But I — I belong to wicked humanity, to the assembly of perverse flesh. My iniquities, my transgressions, my sins, together with the crookedness of my heart, belong to the assembly of worms and to those who walk in darkness.
For the way of a man is not his own. A man does not direct his own steps. Judgment belongs to God, and from His hand comes perfection of the way.
By His knowledge all things come to be. By His purpose He establishes all that exists, and without Him nothing is made.
As for me — if I stumble, the mercies of God are my salvation forever. If I stagger through the sin of the flesh, my vindication through the righteousness of God shall stand for all eternity.
If He opens my distress, from the pit He will deliver my soul. He will direct my steps onto the way. In His compassion He has drawn me near, and in His mercies He will bring my vindication.
In the righteousness of His truth He has judged me. In the abundance of His goodness He will atone for all my iniquities. In His righteousness He will purify me from the uncleanness of man and from the sin of the sons of man — that I may praise God for His righteousness and the Most High for His majesty.
Blessed are You, my God, who opens the heart of Your servant to knowledge. Direct all his deeds in righteousness, and grant to the son of Your handmaid what You have been pleased to grant to the chosen of mankind — to stand before You forever.
For without You no way is perfect, and apart from Your will nothing is done.
You have taught all knowledge, and everything that exists is by Your will. There is no other beside You to dispute Your counsel, to understand all Your holy purpose, to gaze into the depths of Your mysteries, or to comprehend all Your wonders and the strength of Your power.
Who can contain Your glory? And what is he — the son of man — among Your wondrous works? One born of woman — what can he answer before You? He is kneaded from dust. His dwelling is food for worms. He is spat-out clay — and to dust he shall return.
But You — You are the God of knowledge, and to You belong all the works of righteousness and the counsel of truth. To the sons of man belongs the service of iniquity and the works of deceit. You have created breath upon the tongue. You know its words and have established the fruit of the lips before ever they were.
You set words upon a line, and the utterance of the breath of the lips by measure. You bring forth lines according to their mysteries and the utterances of breath according to their reckoning — to make known Your glory and to recount Your wonders, in all Your works of truth and Your righteous judgments, to praise Your name in the offering of the lips of all who know You.
In the lot of Your truth, for Your glory, You created them, and in the seasons of Your goodness You established their visitation.
Blessed are You, O Lord, God of mercies, for the greatness of Your design and the abundance of Your wonders from everlasting to everlasting. For You are righteous, and all Your chosen ones stand before You forever.
You know every deed and every word. Eternal ages are before You. You have created the earth by Your strength, the seas by Your might, and the deep by Your wisdom. All that is in them You have fashioned by Your will.
For the soul of Your servant there is no righteousness apart from You, and no one can answer Your word. For to You belongs the righteousness and to Your name belongs the praise forever.
Blessed be the Lord forever! Amen, amen.
Colophon
Text: The Community Rule (סרך היחד, 1QS), Columns I–XI
Source Language: Late Second Temple Hebrew
Original Manuscript: Qumran Cave 1, discovered 1947; palaeographic date c. 100–75 BCE
Source Transcription: García Martínez, F. & Tigchelaar, E.J.C., The Dead Sea Scrolls Study Edition, Brill, 1997
Translation: New Tianmu Anglican Church (Good Works Translation), 2026
Translation Method: Blind translation from Hebrew source text. No existing English translation was consulted during the drafting process.
Register: Gospel (plain, direct, warm)
Compiled and formatted for the Good Work Library by the New Tianmu Anglican Church, 2026.
🌲
Source Text: סרך היחד (1QS)
Hebrew transcription from García Martínez, F. & Tigchelaar, E.J.C., The Dead Sea Scrolls Study Edition, Brill, 1997. Presented here for reference, study, and verification alongside the English translation above.
Column I
1 למשכיל [...]שים את הדרך סורך היחד לדרוש
2 אל ב[כול לב ו]בכ[ול נפש ]לעשות הטוב והישר לפניו כאשר
3 צוה ביד מושה וביד כול עבדיו הנביאים ולאהוב כול
4 אשר בחר ולשנוא את כול אשר מאס לרחוק מכול רע
5 ולדבוק בכול מעשי טוב ולעשות אמת וצדקה ומשפט
6 בארץ ולוא ללכת עוד בשרירות לב אשמה ועיני זנות
7 לעשות כול רע ולהבי את כול הנדבים לעשות חוקי אל
8 להיחד בעצת אל ולהתהלך לפניו תמים כול
9 הנגלות למועדי תעודותם ולאהוב כול בני אור איש
10 כגורלו בעצת אל ולשנוא כול בני חושך איש
11 כאשמתו בנקמת אל וכול הנדבים לאמתו יביאו כול דעתם וכוחם
12 והונם ביחד אל לברר דעתם באמת חוקי אל וכוחם לתכן
13 כתם דרכיו וכול הונם כעצת צדקו אל לצעוד בכול אחד
14 מכול דברי אל בקציהם ולוא לקדם עתיהם ולוא לסור
15 מכול מועדיהם ולוא להתאחר
16 מחוקי אמתו ללכת ימין ושמאול
17 וכול הבאים בסרך היחד י[א]עברורו
18 בברית [א]לפני אל לעשות
19 ככול אשר צוה ולוא לשוב מאחרו מכול פחד ואימה ומצרף
20 נסיום בממשלת בליעל ובעוברם בברית יהיו
21 הכוהנים והלויים מברכים את אל ישועות ואת כול מעשי אמתו וכול
22 ומשמיעים כול סדרי דרכם תמיד את
23 עוונות בני ישראל וכול אשמתם והתאתם בממשלת
24 בליעל [וכו]ל העוברים בברית ובמשלו כאשר צוה וכול הנעשה בו ירצה
25 [וב]כול אמרי פיהו ירצה ולוא יתאוה
26 בכול אשר לוא יחפץ vacat ובצו]קה יברך
העוברים בברית אומרים אחריהם אמן אמן vacat
Column II
1 ורחמי חסדו גמל עלינו מעולם ועד עולם והכוהנים מברכים
2 את כול אנשי גורל אל ההולכים תמים בכול דרכיו ואומרים יברככה
3 בכול טוב וישמורכה מכול רע ויאר לבכה בשכל חיים ויחוננכה בדעת
4 עולמים וישא פני חסדיו לכה לשלום עולמים vacat והלויים מקללים את
5 כול אנשי גורל בליעל ונאמרו ארור אתה בכול מעשי רשע אשמתכה
6 יתנכה אל זעוה ביד כול נוקמי נקם ויסקיד אחריכה כלה ביד כול משלמי
7 גמולים ארור אתה לאין רחמים כחושך משיכה וזעום אתה
8 באפלת אש עולמים לוא יחונכה אל בקוראכה ולוא יסלח לכפר עוונכי
9 ישא פני אש עולמים לוא יחונכה אל בקוראכה ולוא יסלח לכפר עוונכי
10 אפו לנקמתכה ולוא יהיה לכה שלום בפי כול אוחזי אבות vacat וכול
11 vacat והוסיפו הכוהנים והלויים ואמרו ארור בגלולי לבו לעבור
12 הבא בברית הזאת ומכשול עוונו ישים לפניו להסוג בו והיה
13 בשמעו את דברי הברית הזאת יתברך בלבבו לאמור שלום יהי לי
14 כיא את דברי הברית הזאת הברך בלבבו לאמור שלום יהי לי
15 בשרירות לבי אלך ונספתה רוחו הצמאה עם הרויה לאין
16 סליחה אף אל וקנאת משפטיו יבערו בו לכלת עולמים ידבקו בו כול
17 אלות הברית הזות ויבדילהו אל לרעה ונכרת מתוך כול בני אור בהסוגו
18 מאחרי אל בגלוליו ומכשול עוונו יתן גורלו בתוך ארורי עולמים
19 vacat יענו ואמרו אחריהם אמן אמן vacat
20 vacat ככה יעשו שנה בשנה כול יומי ממשלת בליעל הכוהנים יעברורו
21 ברשונה בסרך לפי רוחותם זה אחר זה והלויים יעברורו אחריהם
22 וכול העם יעברורו בשלישית בסרך זה אחד אחד לאלפים ומאות
23 וחמשים ועשרות לדעת כול איש ישראל איש בית מעמדו ביחד אל
24 לעצת עולמים ולוא ישפול איש ממבית מעמדו ביחד אל
25 כיא הכול יהיו ביחד אמת ועונת טוב ואהבת חסד ומחשבת צדק
26 איש לרעהו בעצת קודש ובני סוד עולמים וכול המואס לבוא
[ב]ברית א]ל ללכת בשרירות לבו לוא יחשב בכול אנשי
Column III
1 נפשו ביסורי דעת משפטי צדק לוא חזק למשוב חיו ועם
2 ישרים לוא יתחשב ודעתו וכוחו והונו לוא יבואו בסאון
3 כיא בסאון רשע מחרשו וגואלים
4 יביט לדרכי אור בעין תמימם
5 לוא יתחשב לוא יזכה בכפורים ולוא יטהר במי נדה וטהוס
6 יטהר במי נדה ולוא יתקדש בימים
7 ונהרות ולוא יטהר בכול מי רחץ טמא
8 טמא יהיה כול יומו מואסו במשפטי אל כיא לוא יחד עצמו כיא
9 ברוח עצת אמת אל דרכי איש יכופרו כול
10 עוונותיו להביט באור החיים
11 וברוח קדושה ליחד באמתו יטהר מכול
12 עוונותו וברוח יושר וענוה[תז]ה
13 תכופר חטתו ובענוי נפשו לכול חוקי אל יטהר
14 ולהתקדש במי דוכי ויהכין פעמיו להלכת תמים
15 בכול דרכי אל כאשר צוה למועדי תעודתיו ולוא לסור פעמיו להלכת תמים
16 מכול דבריו אז ירצה בכפורי ניחוח לפני אל והיתה לו לברית
17 יחד עולמים vacat
18 vacat למשכיל להבין וללמד את כול בני אור בתולדות כול בני איש
19 לכול מיני רוחותם באותותם למעשיהם בדורותם ולפקודת נגועיהם עם
20 קצי שלומם מאל הדעות כול היה ונהייה ולפני היותם הכין כול
21 מהשבתם (מחשבתם)
22 ובהיותם לתעודותם כמחשבת כבודו ימלאו
23 פעולתם ואין להשנות בידו
24 משפטי כול והואה יכלכלם בכול חפציהם
25 והואה ברא אנוש לממשלת
26 תבל וישם לו שתי רוחות להתהלך בם עד מועד פקודתו
הנה רוחות האמת והעול במעון אור תולדות האמת ומקור חושך
תולדות העול ובידד שר אורים ממשלת כול בני צדק בדרכי אור יתהלכו
וביד מלאך חושך כול ממשלת בני עול ובדרכי חושך יתהלכו ובמלאך
חושך תעות כול בני צדק וכול חטאתם ועוונותם ואשמתם ופשעי
Column IV
1 [מ]ועדי עולמים ובכול עליותיה ירצה לעד אחת תעב סודה
2 וכול דרכיה שנא לנצח vacat
3 ואלה דרכיהן בתבל להאיר בלבב איש ולישר לפניו כול דרכי
4 צדק אמת ולפחד לבבו במשפטי אל רוח ענוה וארך אפים ורוב רחמים
5 וטוב עולמים ושכל ובינה וחכמת גבורה אל ונשענת
6 ברוב חסדו ורוח דעת בכול מחשבת מעשה וקנאת משפטי צדק ומחשבת
7 קודש ביצר סמוך ורוב חסדים על כול בני אמת ביחד תעב סודה
8 vacat וכול דרכיה שנא לנצח vacat אלה סודי
9 רוח לבני אמת תבל ופקודת כול הולכי בה למרפא
10 ורוב שלום באורך ימים במחיי נצח וכליל כבוד
11 עם מדת הדר באור עולמים vacat
12 vacat ולרוח עולה רחוב נפש ושפול ידים בעבודת צדק רשע ושקר
13 גוה ורום לבב כחש ורמיה אכזרי ורוב חנף קצור אפים ורוב אולת
14 וקנאת זדון מעשי תועבה ברוח זנות ודרכי נדה בעבודת טמאה
15 ולשון גדופים עורון עינים וכבוד אוזן קושי עורף וכבוד לב ללכת בכול דרכי
16 חושך וערמת רוע ופקודת
17 כול הולכי בה לרוב נגועים ביד כול מלאכי
18 חבל לשחת עולמים באף עברת אל נקמו]את לזעות נצח וחרפת
19 כלמת כלה באש מחשכים וכול קציהם לדורותם באבל יגון ורעת מרורים
20 בהויות חושך עד כלותם לאין שרית ופליטה למו vacat
21 vacat באלה תולדות כול בני איש ובמפלגיהן ינחלו כול צבאותם
22 לדורותם ובדרכיהן יתהלכו וכול פעולת
23 מעשיהם בממשלתם
24 לפי רזי אל עד קצו וכול נגועיהם ומועדי צרותם
25 וכול רוחי גורלו להכשיל בני אור ואל ישראל
26 ומלאך אמתו עזר לכול בני אור והואה ברא רוחות אור וחושך ועליהן
יסד כול מעשה [ע]ל דרכ]יהן [כו]ל עבודה ועל דרכיהן [כו]ל עבודה
אחת אהב אל לכול
Column V
1 vacat וזה הסרך לאנשי היחד המתנדבים לשוב מכול רע
2 ולהחזיק בכול אשר צוה לרצונו להבדל מעדת
3 אנשי העול להיות ליחד בתורה ובהון ומשובים על פי בני צדוק הכוהנים שומרי הברית ועל פי רוב
4 אנשי היחד המחזקים בברית על פיהם יצא תכון הגורל לכול דבר לתורה
5 ולהון ולמשפט לעשות אמת יחד וענוה צדקה ומשפט ואהבת חסד והצנע
6 לכת בכול דרכי אמת וקנאת
7 ולהון ולמשפט לעשות אמת יחד וענוה
8 באהרון ולביב ולמשפט
9 בהאספם ליחד כול הבא לעצת היחד
10 יבוא בברית אל לעיני כול המתנדבים ויקם על נפשו בשבועת אסר לשוב אל תורת משה ככול אשר
11 צוה כול לב ובכול נפש לכול הנגלה ממנה לבני צדוק הכוהנים שומרי
12 הברית ודורשי רצונו ולרוב אנשי בריתם
13 המתנדבים ביחד לאמתו ולהתהלך ברצונו ואשר יקים בברית על נפשו להבדל מכול אנשי
14 ההולכים בדרך הרשעה כיא לוא חשבו בבריתו כיא לוא בקשו ולוא
15 דרשהו בחוקוהי לדעת הנסתרות אשר תעו
16 בם לאש>ם<ה והנגלות
17 עשו ביד רמה לעלות אף למשפט ולנקום נקם באלות ברית לעשות בם
18 {מ}שפטים גדולים לכלת עולם לאין שרית vacat
19 אל יבוא במים לגעת בטהרת אנשי הקודש כיא לוא יטהרו
20 כי אם שבו מרעתם כיא טמא בכול עוברי דברו ואשר לוא ייחד עמו בעבודתו
21 ובהו[ש]לו פן ישיאנו
22 כיא כן כתוב מכול דבר שקר תרחק ואשר לוא ישוב איש מאנש'
23 לעצת היחד ולוא ישתה ולוא יקח
24 והיחד על פיהם לכול תורה ומשפט ואשר יוכל מהונם כתוב חדלו לכם מן האדם
25 מידם כול מאומ[א]ה
26 אשר לוא במחיר כיא בנה נחשב הואה כיא
כתובו להבדיל אותם ואת כול אשר להם ולוא ישען איש הקודש על כול
מעשי הבל כיא הבל כול אשר לוא ידעו את בריתו וכול מנאצי דברו
ישמיד מתבל וכול מעשיהם לנדה
20 לפניו וטמא בכול הונ]ם וכיא יבוא
Column VI
1 Col. VI ישא עליו עוון וגם אם יביא את רעהו דבר לפני הרבים
2 אשר לוא בתוכחת לפני עדים ב[.]אלה
3 ויחד יברכו ל[הו]ייחד יועצו ובכול מקום אשר יהיה שם עשרה אנשים
4 מעצת החיד (היחד) אל ימש מאתם איש כוהן ואיש כתכונם ישבו לפניו
5 וכן ישאלו לעצתם לכול דבר והיה כיא יערוכו השול]חן לאכול או התירוש
6 לשתות הכוהן ישלח ידו לרשונה להברך בראשית הלחם >או התירוש
7 לשתות הכוהן ישלח ידו לרשונה הברך בראשית הלחם> והתירוש ואל
8 ימש במקום אשר יהיו שם העשרה איש דורש בתורה יומם
9 ולילה תמיד על יפות איש לרעהו והרבים ישקודו ביחד את שלישית כול לילות השנה
10 לקרוא בספר ולדרוש משפט ולברך ביחד vacat
11 {ה}וזה הסרך למושב הרבים איש בתכונו הכתוב
12 לפניו האיש הנשאל ידבר בתרו ובמושב
13 הרבים אל ידבר איש כול דבר אשר לוא להפץ (לחפץ) הרבים וכיא האיש
14 ב[מע]מד האיש השואל את עצת
15 היחד ועמד האיש על רגלוהי ואמר איש
16 אתי דבר לדבר לרבים אם יאמרו לו ידבר וכולה מתנדב (וכול המתנדב)
17 מישראל להוסיף על עצה היחד ידרשוהו האיש הפקיד בראש הרבים
18 לשכלו ולמעשיו ואם ישיג מוסר יביאהו
19 בברית לשוב לאמת ולסור מכול עול ו]בינהו בכול משפטי היחד ואחר בבואו לעמוד לפני הרבים
20 ונשאלו הכול על דבריו ולפי שכלו ומעשיו
21 מכול עול ו]בינהו בכול משפטי היחד ואחר בבואו לעמוד לפני הרבים
22 ונשאלו הכול על דבריו לפי שכלו ומעשיו
23 בתורה ואם יצא הגורל על עצה הרבים יקרב או
24 ירחק ובקורבו לסוד היחד לוא יגע בטהרת הרבים עד אשר ידרשוהו
25 לרוחו ומעשו והואה לא יתערב בהון הרבים עד אשר ידרשוהו
26 vacat ואל]ה המשפטים אשר ישפטו בם ממשלת
27 vacat
Column VII
1 Col. VII ואם קלל או להבעת מצרה או לכול דבר אשר לו {...} הואה
2 קורה בספר או להבעת מצרה או לכול דבר אשר לו {...} הואה
3 באחד מן הכוהנים הכתובים בספר דבר בחמה ונענש שנה
4 {א}על נפשו מן טהרת רבים ואם בשגגה דבר ונענש ששה חודשים vacat
5 ואיש אשר ישקר ביודעו ונענש ששה חודשים vacat
6 ואיש ישכב וישן במושב הרבים שלושים ימים וכן לאיש
7 vacat 7a vacat 7b vacat
8 אם לוא תשיג ידו לשלמו ונענש ששים יום ואשר יתו[.]ל לרעהו אשר
9 לוא דבר אשר ידבר בפיהו דבר נבל שלושה חודשים ולמדבר בתוך דברי רעהו
10 עשרת ימים ואשר ישכבו וישן במושב הרבים שלושים ימים וכן לאיש
11 הנפט[ר] במושב הרבים אשר לוא בעצה וחנם (והנם) עד שלוש
12 פעמים על מושב אחד ונענש עשרת ימים ואם יזו[.]קפו vacat
13 ונפטר ונענש שלושים יום ואשר יהלך לפני רעהו ערום ולוא היה אנוס
14 ונענש ששה חודשים ואיש אשר ירוק אל תוך מושב הרבים ונענש
15 שלושים יום ואשר יצא את יד שמאלו לשוח בה ונענש עשרת ימים
16 והאיש אשר ילך רכיל ברעהו והבדילוהו שנה אחת מטהרת הרבים
17 ולוא ישוב עוד והאיש אשר ילך רכיל לשנו]לה הואה מאתם
18 ולוא ישוב ואם על רעהו ילון
19 והאיש אשר ילון על יסוד היחד ישלחוהו ולוא ישוב ואם על רעהו ילון
20 vacat ברשונה [.]ולוא יגע בטהרת הרבים
21 ב[ט]הרת[} משקה הרבים ואחר כול אנשי היחד ישב ובמלואת
22 לו שנתים ימים vacat
Column VIII
1 Col. VIII בעצת היחד שנים עשר איש וכוהנים שלושה תמימם
2 בכול התורה לעשות אמת וצדקה ומשפט ואהבת חסד והצנע בכול דרכי
3 לשמור אמונה בארץ ביצר סמוך ורוח נשברה
4 ולרצת עוון ביצר סמוך ורוח נשברה
5 ולהתהלך עם כול ב[.]מדת האמת
6 ובתכון העת vacat
7 בהיות אלה בישראל נכונה [ה]עצת היחד באמת {.}
8 להיות בית קודש לאהרון להיחד קודש
9 קודשים ובית יחד לישראל ההולכים בתמים
10 רק בני אהרון ימשלו
11 במשפט ובהון ועל פיהם יצא והגורל לכול תכון אנשי היחד
12 והון אנשי הקודש ההולכים בתמים דרך ומכול עצת התורה לוא יצאו
13 בברית אל לעשות ככול החוקים האלה להיחד לעדת קודש ודרשו
14 בעת ההיאה יבדילו אנשי
15 הקודש ההולכים בתמים דרך וכול עצת התורה
16 ובהיות אלה ביסוד היחד שנתים ימים בתמים דרך
17 vacat יבד]לו קודש בתוך עצת אנשי היחד וכול דבר "]נסתר מישראל לנדה
18 לאיש הדורש אל יסתרהו מאלה בישראל יבדלו מתוך מושב הנשי
19 ובהיות אלה ליחד בישראל
20 vacat במשפט כניחות צדק ותמים דרך ומקור צדקתו משפטי אור בלבבי פלאו
21 vacat כול איש מאנשי היחד ברית
22 הנביאים ברוח קודשו vacat וכול איש מאנשי היחד ברית
23 vacat יסור מכול המצוה דבר ביד רמה אל יגע בטהרת אנשי הקודש
24 כיא לוא ידע בכול עצתם עד אשר יזכו מעשיו במכול עול להלך בתמים דרך וקרבהו
25 vacat ועל פי הרבים ואחר יכתן]ב בתכונו וכמשפט כמהו כמו לשל]חו [...]
26 vacat אלה הם המשפטים אשר ילכו בם אנשי תמים קודש איש את
27 רעהו vacat כול הבא בעצת הקודש ההולכים בתמים דרך כאשר צוה כול
Column IX
1 Col. IX כיא על {...} עוון רשע יענש שתיים ואשר
2 יבחן שנתים לתמים דרכו ועצתו על פי הרבים
3 ואחר יכתוב בתכונו ליחד קודש
4 vacat בהיות אלה בישראל ככול
5 התכונים האלה ליסוד רוח קודשי לאמת
6 עולם לכפר בעד אשמת פשע
7 ומעל הטאת ולרצון לארץ מבשר עולות ומחלבי זבח ותרומת
8 שפתים למשפט כניחות צדק ותמים דרך כמנדבת מנחת רצון
9 בעת ההיאה יבדילו אנשי היחד בית קודש לאהרון להיחד קודש
10 vacat ללכת בכול שרירות לבם נשפטו במשפטים הראשונים אשר החלו
11 אנשי היחד להתיסר בם עד בוא נב]יא ומשיחי אהרון וישראל vacat
12 vacat אלה החוקים למשכיל להתהלך בם עם כול חי לפי תכון עת ועת
13 ומשקל איש ואיש לעשות את רצון אל ככול הנגלה לעת בעת ולמוד
14 וללמשקל איש ואיש
15 רצונו אל ככול הנגלה לעת בעת ולמוד
16 את כול השכל הנמצא לפי העתים ואת חוק העת ולשקול בני
17 הצדוק vacat לפי רוחם ובבחירי העת להחזיק על פי
18 רצגנו כאשר צוה ואיש כבור כפיו לקרבו ולפי שכלו
19 להגישו כן אהבתו עם שנאתו vacat ואשר לוא להוכיח ולהתרובב עם
20 אנשי השחת ולסתר את עצת התורה בתוך אנשי העול ולהוכיח דעת
21 אמת ומשפט צדק לביחרי דרך איש כרוחו כתכון העת להנחותם בדעה
22 ובתכון העת
23 vacat ובכול אשר יהיה יס[פר ... ותרומת] שפתים יברכנו
24 vacat רצון בכול משלח כפים
25 [וב]כול אמרי פיהו ירצה ולוא יתאוה
26 בכול אשר לוא יחפץ [...] ובצו]קה יברך
עושיו ובכול אשר יהיה יס[פר ... ותרומת] שפתים יברכנו
Column X
1 Col. X עם קצים אש[ה]ר חקקא (חקק אל) ברשית ממשלת אור עם
2 תקופתו ובהאספו על מעון חוקו ברשית
3 אשמורי חושך כיא יפתח אוצרו
4 וישתה עלת ותקופעו מן האספו מפני אור באופני
5 מאורות מגדול
6 קודש עם האספם למעון כבוד במבוא מועדים לימי חודש יחד ותקופתם עם
7 מסרותם זה לזה בהתחדשם יום גדול לקודש קודשים ואות vacat
8 למפתח חסדיו עולם לראשי
9 מועדים בכול קץ נהיה vacat כרשית ירחים
10 למועדיהם וימי קודש בתכונם לזכרון במועדיהם
11 {.}תרומת שפתים
12 הברכנו כחוק חרות לעד בראשי {.} שנים ובתקופת מועדיהם בהשלם חוק
13 תכונם יום מפטהו לזה קציר למועד דשא מועד זרע למועד דשא מועדי
14 שנים לשבועיהם ברוש שבועים למועד דרור ובכול היותי חוק חרות
15 בלשוני לפרי תהלה ומנת שפתי [אשא]{
16 vacat {ש} אזמרה בדעת וכול נגינתי
17 לכבוד אל ומעשי כנור כבודו ונבליה
18 לשבועיהם ומועד דרור ובכול היותי חוק חרות
19 ומשענת ימיני וממקור צדקתו משפטי אור בלבבי פלאו בהויא עולם
20 vacat
21 כול חי ואמת כול מעשיו ובהפתח צרה אהללנו ובישועתו ארננה יחדה
22 לוא אשיב לאיש גמול רע לוא אקנא ברוח
23 רשעה ולהון חמס לוא
24 תאוה והואה ישלם לאיש גמולו לוא אקנא ברוח
25 כיא את אל משפט כול חי
26 והגבורתו אשוועה ועל חסדיו אשען כול היום ואדעה כיא בידו משפט
Column XI
1 Col. XI לחועי רוח בינה ולהשכיל רוכנים בלקח ולהשיב ענוה לנגד
2 רמי רוח וברוח נשברה לאנשי
3 ומקני הון כיא אל משפטי ובידו תום דרכי עם ישור לבבי
4 ובצדקותיו ימח פשעי כיא אל עולם משעון ימיני בסלע עוז דרך פעמי
5 ואירת לבבי ברז
6 נהיה והויא ברא רוחות אור ומועד אחריהם לאמור נעיינו
7 [וכו]ל העוברים בברית ובמשלו כאשר
8 וכול אשר יהיה יס[פר ...
9 קדושים בתוך עצת אנשי היחד וכול דבר "]נסתר מישראל לנדה
10 לעצת יחד וסוד מבנית קודש למטעת עולם עם כול
11 קץ נהיה ואני לאדם
12 רשעה ולסוד בשר עול עוונותי פשעי חטאתי {...}עם נעוות לבבי
13 לסוד רמה ולהולכי חושך כיא לוא לאנוש דרכו ולוא לאיש יכון צעדו
14 כיא לאל המשפט ומידו תום דרך
15 ובדעתו יהיו כול ובמחשבתו יכון כול נהיה ובלעדיו לוא יעשה
16 הנה אני נפלתי ברעדה ובפחד מלפני אלוהינו
17 כול חי ואמת כול מעשיו ובהפתח צרה אהללנו ובישועתו ארננה יחד
18 vacat לאיש
19 הדורש אל יסתרהו מאלה
20 vacat ובהיות אלה ליחד בישראל
21 ובמלואת לו שנתים
22 הגורל לקרבו ליחד על פי הכוהנים ורוב
23 אנשי בריתם יקרו]ן בם את הונו ואת מלאכתו אל יד האיש
24 המבקר אנשי בריתם יכתבו בחשבון בידו ועל הרבים לוא יוציאנו אל יגע
25 במשקה הרבים עד מולאת לו שנה שנית בתוך אנשי היחד ובמלואת לו
26 vacat ובשנית לוא יגע
ב[ט]הרת[} משקה הרבים ואחר כול אנשי היחד ישב ובמלואת
לו שנתים ימים vacat
Source Colophon
Script: Late Second Temple Hebrew
Source Manuscript: 1QS, Qumran Cave 1 (discovered 1947)
Transcription: García Martínez, F. & Tigchelaar, E.J.C., The Dead Sea Scrolls Study Edition, Brill, 1997
Palaeographic Date: c. 100–75 BCE
Scribe: Tulku Ezra, New Tianmu Anglican Church, 2026
The Hebrew text is in the public domain, being over two thousand years old. The transcription by García Martínez & Tigchelaar is used here under scholarly fair use for the purpose of providing source text verification for the accompanying translation.
🌲